הַקְרֵב֙ אֶת־מַטֵּ֣ה לֵוִ֔י וְֽהַעֲמַדְתָּ֣ אֹת֔וֹ לִפְנֵ֖י אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֑ן וְשֵׁרְת֖וּ אֹתֽוֹ׃
חזקוני
קח את הלוים ביום שהוקם המשכן נאמרה לפי שבה כתובות הלכות לויים שבו ביום הוזקקו לשיר. פרשה זו נכתבה על הסדר ושתי פרשיות של מעלה שנאמר באחת הקרב את מטה לוי וגו׳ ובאחרת ואני הנה לקחתי את הלוים היינו לחנות סביב המשכן. לאחר שהוקם המשכן וסדר הדגלים והדלקת המנורה צוה לזמן הלויים לשרתו ונסמכה פרשת הלויים לפרשת נרות לומר שהכהנים יתעסקו בהדלקת הנרות ובשאר עבודות יעזרום הלוים.
ביאור יש"ר
ואני הנה לקחתי, דבק עם הפרשה שלמעלה, ושיעורו מה שאמרתי שיהיו הלוים נתונים לאהרן, הטעם הוא לפי שלקחתי אותם לי תחת כל בכור:
ביאור הרד"ל
(נב) ושלחה וקראה כו' נאמן ביתה. שלשון המקרא ותקרא להתך כו' אשר העמיד לפניה קשה, כיון שהיה עומד לפניה לא היתה צריכה לקרוא אותו, והול"ל ותאמר להתך, לכן ביאר אשר העמיד לפניה היינו שיהיה נאמן ביתה, ולא שיהיה עומד לפניה תמיד (וכמו בלוים [במדבר ג] והעמדת אותם לפני אהרן הכהן ושרתו אותו, שאין פי' שהיו עומדים לפניו ממש אלא שיסמוך עליהם בשירות העבודה, וכמו והקימותי לי כהן נאמן [שמואל א ב] שענינו כמו [ישעיה נב] יתד במקום נאמן), וכאן שהוצרכה לדבר סוד לכן שלחה וקראה אותו, ולכן אח"כ כשנהרג התך לא מצאה עוד איש אחר נאמן לשלוח ע"י כדלקמן: