פרשנות מצטטת על במדבר ה:יח

עשה לך חרבות צורים. תרגם יהונתן אזמלין חריפין, ונסמך התואר על המתואר כמו מי המרים (במדבר ה, יח), בני שלשים (בראשית נ, כג). ובב"ר (לא, ח) פי' גלבין דטינרא, ופי' צורים כמו ותקח צפורה צור (שמות ד, כה), ור"ל דאחר שאז הזה עליהם ג"כ לטהרם מטומאת מת כמ"ש חז"ל (יבמות עא ב), לכן לא יכול למולם בחרב ברזל שהוא כלי וחרב הרי הוא כחלל ויחזור ויטמא, כמבואר ברמב"ם (פ"ה מה' ט"מ), לכן מלם בצור שאינו כלי:

והעמיד וכו'. במדבר ה', י"ח.

בתולה עמ״א ודברי האדון צ״ב כי הגה בכתובות ע״ב א׳ וראשה פרוע ד״ת הוא ופרע ראש האשה (במדבר ה׳ י״ח) אזהרה כו׳ ומשני ד״ת קלתה שרי ועאה״ע קט״ו ס״ד ורש״י בחומש ופרע סותר קליעת שערה וכמ״ש הרא״ם ז״ל שם דראש מיותר דגופה נמי סותר ש״מ שמגלה ראשה עוד וסותר קליעת שערה וליכא למימר דסותר אסור ד״ת בבתולה נמי וז״ש באה״ע כ״א ס״ב וכאן בלא סותר ק״ש דבאשה די ובתולה מותר דהא בורכא דבא״א כ״ש שאין קלתה הוי ד״ת כמבואר בגמרא שם ואה״ע אלא דודאי פשטיה דקרא ופרע משמע גילוי הראש לחוד גנאי בא״א ומיתורא דריש שסותר ג״כ גנאי על גנאי וחז״ל גזרו בבתולה בסותר דהוי גנאי גדול וכאן באין סותר. ומ״מ מ״ש לדוחק הח״מ וב״ש פירשו שם כן (בח״מ בעולה וב״ש אלמנה וגרושה י״ל בעולה פנויה שזינתה אין אסור). (ויבואר אי״ה במ״א) ומ״ש מהינומא כ״כ הח״מ שם וא״י דהינומא על ראשה ופרוע ראש ק״ש והרע״ב פי׳ שם בכתובות פ״ב מ״א שערה על כתיפה והיינו שער שלה הארוכים פרועים על כתיפה וראשה מכוסה ואין להאריך:

מפורעת - מגולה ונכרת כמו (במדבר ה) ופרע את ראש האשה: