זֹ֚את חֻקַּ֣ת הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר דַּבֵּ֣ר ׀ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֣וּ אֵלֶיךָ֩ פָרָ֨ה אֲדֻמָּ֜ה תְּמִימָ֗ה אֲשֶׁ֤ר אֵֽין־בָּהּ֙ מ֔וּם אֲשֶׁ֛ר לֹא־עָלָ֥ה עָלֶ֖יהָ עֹֽל׃
קרית ספר
מצות קעב לעשות פרה אדומה כמצותה כדכתיב ויקחו אליך פרה אדומה וגו' ומצות פרה אדומה שתהיה בת שלש שנים או ארבעה. ואם היתה זקנה כשרה כחכמים דריש מסכת פרה דאמרי בת ג' או בת ארבע דכיון דעגלה בת שתים דכתיב בה עגלת בקר פרה בת ג' או בת ד' דאמרינן פ"ק דר"ה דפר בן ג' ואפילו בת שתים פר בן בקר לא נקרא בפחות מג' שנים ואם כן פרה בת ד' נמי וזקנה נמי כשרה כדתנן פרק קמא דפרה. ואין לוקחין עגלה ומגדלין אותה דכתיב ויקחו אליך פרה ולא עגלה כדדרשינן בספרי זוטא וזה שנאמר בתורה תמימה תמימת אדמימות לא תמימת קומה כדדרשינן בספרי פרה שומע אני שחורה ולבנה תלמוד לומר אדומה תמימה תמימה באדמימות או תמימה למומין כשהוא אומר אשר אין בה מום הרי מומין אמורים מה תלמוד לומר תמימה לאדמימות. וננסה כשרה כדתנן פרק שני וכדתנן פרק מומין אלו בבכורות דננס פסולים באדם וכשרים בבהמה. היו בה שתי שערות שחורות או לבנות בתוך גומא אחת פסולה כתנא קמא דרבי יהודה פרק ב' דפרה ותנן נמי התם היו בתוך ב' כוסות ומוכיחות זו את זו שמכוונות וסמוכות זו בצד זו פסולה טעמא דאינה תמימה באדמימות כיון שהשתי שערות שחורות או לבנות סמוכים הרי הם נראים. היה עקרן מאדים וראשן משחיר או איפכא הכל הולך אחר העיקר כחכמים דפליגי ארבי מאיר במתניתין דקאמר הכל הולך אחר הנראה דהיינו ראשן אבל חכמים סברי דלא הויא תמימה באדמימות אלא אם כן עיקרן אדום ויגוז ראשן [דקדשי] בדק הבית לא מתסרי מגיזה מן התורה אלא מדרבנן ובפרה דלא שכיחא לא גזור וכדתניא בתוספתא מספר ואינו חושש משום גוזז. וצריך שישאר מן המאדים כדי שינטל בזוג שכל שערה שאינה ניטלת בזוג הרי היא כמי שאינה כדתנן במתניתין בנדה פ' בא סימן לפיכך אם היו השתי שערות לבנות או שחורות שאינן נלקטות בזוג כשרה דלא פסלי שתי שערות אלא אם כן ארוכות דנלקטות בזוג כדאיתא. היו קרניה או טלפיה שחורים יגוד כדתנן פרק ב' דפרה ובב' מומין אלו בבכורות תרגמה זעירי מעילוי זכרות שיש בחודו של קרן כשנים או שלש אצבעות שאין זכרות מגיע שם ואם השחרות אינו מגיע עד מקום הזכרות יחתוך אבל יותר מכאן פסלה וכן תניא נמי בספרי ובתוספתא. העין והשינים והלשון אינן פוסלים במראה ובספרי תניא פרה שגלגל עיניה משחיר אם דומה עינה לשאר הפרות כשרה ואם לאו פסולה ונראה טעמא דאינם נראים כמו הקרנים והטלפים דבעי' קציצה כדאמרי' לעיל אי נמי משום דרך הקרנים להיות ממראה הפרה והיכא דהם שחורים הוי שינוי בגופא מה שאין כן בעין ולשון ושינים. היתה בה יבלת וחתכה במתניתין פרק שני רבי יהודה פוסל רבי שמעון אומר כל מקום שניטל ולא העלה מקומו שער אדום פסולה משמע דלרבי יהודה אפילו העלה שער אדום במקום שחתך היבלת פסולה וכמו שפי' הראב"ד ז"ל הטעם לפי שאינו עולה בו אדמימות גמורה אבל הוא שער לקוי.
רמב"ם
רבי אליעזר אומר שמא רבעה עובד כוכבי' ותהיה פסולה וחכמים לא יחושו לרביעה לפי שהוא לא יפסיד בהמתו בזה הענין והמכוון שפרת חטאת שנרבעה פסולה למאמר השם יתברך (ויקרא כ״ב:כ״ה) כי משחתם בהם מום בם כל שמום פוסל בו דבר ערוה פוסל בו כי משחתם כוונתו דבר ערוה כמו אמרו בראשית ו) כי השחית כל בשר את דרכו כפי מה שביארנו בתמורה (פ"ו) ויאמר ג"כ רבי אליעזר שפרה אדומה ולא נתאמת לנו שלא נרבעה לא תלקח מן העובד כוכבים למאמר השם יתברך (במדבר י״ט:ב׳) דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה וגו' בני ישראל יקחו ולא העובדי כוכבים יקחו וחכ"א שאם קנה אותה ישראל שהיא כשירה שהרי ישראל הן אותן שלקחוה וכן שאר קרבנות ר' אליעזר יאמר שלא לוקחין מן העובד כוכבים משום רביעה וחכמים אומרים שהעובד כוכבים לא יעשה זה בבהמתו מפני שיפסידה. וכוונת מן החדש ומן הישן ר"ל המנחות שהן תבאנה מן החדש ומן הישן זולת עומר ושתי הלחם כפי מה שביארנו ואמרנו בפרק ח' ממנחות' עז.) ואין הלכה כרבי אליעזר:
ר"ש משאנץ
פרה המעוברת. וא"ת מעוברת לר' אליעזר היכי משכחת לה הא אמר פרה בת שתים וחנן בפרק הלוקח בהמה (בכורות דף יט:) פרה וחמור בנות שלש ודאי לכהן ולמאי דפרישית לעיל דבת שתים לאו למעוטי יתר ניחא וא"ת בלאו מעוברת תיפוק לי דעלה עליה זכר פסולה כדתנן בפירקין ובפרק כל שעה (פסחים דף כו:) מייתי לה וי"ל דאתיא כרבי יהודה דאמר העלהו פסולה ואם מעצמו כשרה ועוד י"ל דה"מ כשידעו הבעלים בשעת עליית זכר אבל לא ידעו עד אחרי כן כשרה דבעי' עובד דומיא דעבד כדאמרי' בריש אלו מציאות (בבא מציעא דף כב.) דמחלקינן בין עודהו הטל עליהן ושמח לאין עודהו וכי יותן דומיא דכי יתן ומיהו השתא דבתוספתא (שם) קתני ר' יהודה אומר עלה עליה זכר שלא לדעת הבעלים כשירה משמע שלא לדעת שלא ידעו הבעלים אבל ידעו ואפי' עלה מעצמו כהעלוהו דמי מכלל דלרבנן אפילו בלא ידעו פסולה וצריך לומר על כרחין דמתני' דהכא כר' יהודה והשתא ר' אליעזר מכשיר במעוברת לטעמיה דאמר בפ' אלו טריפו' (חולין דף נח.) עובר ירך אמו והוי כגופה דפרה וחכמים פוסלין דלאו ירך אמו ולא הוי כפרה אלא חולין גמורין כדאשכחן בפ' כיצד מערימין (תמורה דף כה:) השוחט את החטאת ומצא בה בן ארבע חי נאכל לכל אדם ובכל מקום ולעולם משום דאם שיירו משוייר והא דפסלי רבנן הכא היינו עד שתלד א"נ כיון דעובר לאו ירך אמו נפסלת מטעם מלאכה והרב ר' יצחק מסימפונט פי' דהא דפליגי הכא בפרה מעוברת לאו באם פליגי אלא בעובר אם כשר לפרה משום דכתיב (במדבר י״ט:ב׳) ויקחו אליך פרה אדומה דבעינן פרה בשעת לקיחה לאפוקי האי דעובר הוא ואפילו עגלה בשעת לקיחה ואחר כך הגדילה היה פוסל אלא נקט מעוברת משום רבותא דר"א דמכשיר אפילו בעובר בשעת לקיחה ותניא בסיפרי זוטא פרה שלא יקחו עגלה ויגדילו אמרו מעשה שלקחו פרה עוברה אדומה מבין העבודת כוכבים והיו משמרים אותה עד שהיתה יולדת אם היה ולד נקבה כשר לפרה ולפי דבריו ההיא דרשה דלא כר"א: