עֲשֵׂ֣ה לְךָ֗ שְׁתֵּי֙ חֲצֽוֹצְרֹ֣ת כֶּ֔סֶף מִקְשָׁ֖ה תַּעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑ם וְהָי֤וּ לְךָ֙ לְמִקְרָ֣א הָֽעֵדָ֔ה וּלְמַסַּ֖ע אֶת־הַֽמַּחֲנֽוֹת׃
רמב"ן
וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ לַהֲנָאָתְךָ וּלְטוֹבָתְךָ, וְשָׁם אֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל, וְכָאן אִי אַתָּה זוֹכֶה לְבָנִים, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית י"ב:א'). וְאֵין צֹרֶךְ, כִּי מִשְׁפָּט הַלָּשׁוֹן כֵּן, "הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ" (שיר השירים ב יא), "אֵלֲכָה לִּי אֶל הַגְּדֹלִים" (ירמיהו ה ה), "קֻמוּ וְעִבְרוּ לָכֶם אֶת נַחַל זָרֶד" (דברים ב יג), וְרֻבָּם כָּכָה. אֲבָל רַבּוֹתֵינוּ (יומא ג עב) עָשׂוּ מִדְרָשׁ בְּמָה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים י א) "וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן עֵץ" וַ"עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף" (במדבר י ב), בַּעֲבוּר שֶׁאֵין הַמְּלָאכָה שֶׁלּוֹ, וְהָיָה רָאוּי שֶׁיֹּאמַר כְּמוֹ שֶׁאָמַר בַּמִּשְׁכָּן "וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה" (שמות כו א).
הטור הארוך
ויאמר ה' אל אברם לך לך. פירש"י להנאתך ולטובתך. אע"ג דחשיב ליה אחד מעשרה נסיונות אמר לו הקב"ה דלטובתו הי' דמ"מ טלטולו מארץ מולדתו היה נסיון. וכתב הרמ"בן אינו דורש להנאתך מכפל הלשון כי כן דרך בכל מקום כמו הגשם חלף הלך לו אלכה לי אל הגדולים אבל רבותינו עשו מדרש במה שכתוב ועשית לך ארון עץ עשה לך חצוצרות כסף בעבור שאין המלאכה שלו והיה ראוי שיאמר כמו במשכן ואת המשכן תעשה:
מגילת אסתר
ומה שאמר עוד (ד) כי גם עשיית הארון יש להביא במנין, נ"ל כי המצוה אינה נוהגת לדורות לפי שלעולם לא נצטרך לעשות אחר כי אותו שעשה בצלאל קיים הוא לדורות ולא אבד מן העולם כי גנוז הוא גם בשובו אלינו לא יאבד לעולם, וא"כ אין מציאות בעולם שנעשה ארון אחר. ומה שאמר בעל זוהר הרקיע במ"ע ק"כ שיש להביא ראיה שתהא נוהגת לדורות ממה שאמרו דרך תימה במנחות פ"ג (כ"ח:) אלא מעתה הא דכתיב ועשית לך ארון עץ הכי נמי דלך ולא לדורות, נראה בעיני שלא מן השם הוא זה, שפירוש מה שאמר לך ולא לדורות אינו לומר וכי זאת המצוה אינה נוהגת לדורות רק פירושו הוא וכי הארון שנעשה בימי משה היה ראוי להשתמש בו משה ולא הדורות, שהרי זאת הקושיא הקשוה על מה שאמר שם ת"ר כל הכלים שעשה משה כשרים לו וכשרים לדורות חצוצרות כשרות לו ופסולות לדורות חצוצרות מ"ט אילימא דא"ק עשה לך לך ולא לדורות אלא מעתה ועשית לך ארון עץ הכי נמי דלך ולא לדורות.