פרשנות מצטטת על במדבר כז:ה

שמור את כל המצוה. היא מצות הקמת האבנים שמזכיר והולך והקמות לך אבנים גדולות, כלומר מתוך הירדן, ואבנים אלו היו לאות ולזכרון לנס הירדן. וצוה לכתוב עליהן כל התורה, והיו שתים עשרה כי כן כתוב בספר יהושע (יהושע ד׳:ד׳-ה׳) איש אחד משבט, וכתיב (שם) ויאמר להם יהושע עברו לפני ארון ה' אלהיכם אל תוך הירדן והרימו לכם איש אבן אחת על שכמו למספר שבטי בני ישראל, ועשה זה לאות ולזכרון שנכרתו מימי הירדן מפני הארון בעברו בירדן, ושתים עשרה אבנים אלו שלקחו מתוך הירדן העבירום עמהם במלון שהוא הגלגל אשר שם הקימם יהושע, וכתיב (שם) כי ישאלון בניכם מחר לאמר מה האבנים האלה לכם, ואמרתם להם אשר נכרתו מימי הירדן מפני ארון ברית ה'. והוצרך לומר גדולות כדי שיכילו כל התורה כולה. ומלבד שתים עשרה אבנים אלו שהוציאו מתוך הירדן ושהעבירום הגלגל מצינו שתים עשרה אבנים אחרות שהקימו בתוך הירדן, שנאמר (שם ד) ושתים עשרה אבנים הקים יהושע בתוך הירדן תחת מצב רגלי הכהנים וגו' ויהיו שם עד היום הזה. ועוד מצינו אבנים אחרות שבנו שם מזבח בהר עיבל, וזהו שכתב רש"י ז"ל בפירוש החומש שלו, נמצאת אתה אומר שלשה מיני אבנים היו, עד כאן. ואמר כן ממה שאמרו במסכת סוטה, שלשה מיני אבנים היו, אחד שהקים משה בעבר הירדן שנאמר (דברים א׳:ה׳) בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה וגו', אתיא גזירה שוה באר באר, כתיב הכא באר היטב, וכאן (שם) הואיל משה באר, מה להלן בשבעים לשון אף כאן בשבעים לשון, ואחד שהקים יהושע בתוך הירדן, ואחד שהוציא מתוך הירדן והעבירום בגלגל. ונראה לפי פשטי הכתובים כי האבנים כלן היו עשרים וארבע, שתים עשרה אבנים שהוציאו מתוך הירדן ושתים עשרה שהקים יהושע בירדן, אותן שהקים יהושע בירדן שם עמדו עד היום הזה, ומה שהקימן שם כדי שיהיה מקום לכהנים נושאי הארון ויעמדו עליהם ולא יטבעו רגליהם בטיט, ואותן שהוציאו מתוך הירדן בנה בהם תחלה מזבח בהר עיבל וכתבו כל התורה בהם ואח"כ העבירום הגלגל. וא"כ יהיה שעור הכתוב בכאן והקמות לך אבנים גדולות הם שתים עשרה שהוציאו מתוך הירדן, והנה זה כלל ואח"כ פרט. ואמר והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה, השתים עשרה שהזכרתי, תקימו אותם בהר עיבל, ושדת אותם אחר שתבנה שם מזבח, ואז וכתבת על האבנים הנזכרים את כל דברי התורה הזאת באר היטב. שאם לא נפרש כן שתהיה הפרשה כלל ופרט, ערבוב פרשיות אני רואה כאן, כי מה יאמר וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב והלא כבר אמר תחלה וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת בעברך, ועוד איך יאמר תחלה וכתבת עליהן ואחר כך ובנית שם מזבח, והלא המזבח בנו תחלה ואחר כך כתבו התורה כלה. ועל כן ראיתי לומר כי הפרשה כלל ופרט, וכן מפורש שם במסכת סוטה שאחר שבנו מהם קפלו את המזבח ונטלו את האבנים ובאו ולנו במקומן.

סוד נ' הפוכה על סוד קליפת נגה בסוד מאמר זוהר פ' תרומה ע"פ עורות תחשים כשמקבלין הקליפות מן נ' אזי נקראין הרי נחשת שיש להם נ' ובהסתלק נ' של שכינה מהם אזי נשארות תח"ש ז"ס (בראשית כב) את תחש ואת מעכה לכן בד' מלכיות זהב בבל מדי כסף נחשת יון שהיא קליפת נגה וכן מבואר בפ' ויקהל ע"פ (ויקרא יט) לא תאכלו על הדם לא תנחשו ולא תעוננו שלכן נקראת הקליפה מעונן עיקר שמה עון רק נטיל יסודא דקשוט עמיה היא הקליפה של נגה שמורידין ג' קליפות הנשארים אור של נגה בקליפה וע"ז נאמר שהשכינה בגלות כי על מלכות של אצילות אתמר בה (ישעיה מב) אני י"י הוא שמי וגו' כמ"ש פ' כי תצא ומאחר שכל נשמות של גרים באים מן קליפת נגה ואונקלוס יוכיח שבא לתקן נגה ארמית ועשה תרגום וכן רשב"י שעשה הזוהר בתרגום לתקן קליפת נגה לכן קודם פ' ויהי בנסוע הארון מזכיר בו ענין יתרו שהיה ראש לכומרים תיקן קליפת נגה (שופטים ד) חבר הק'נ'י' נפרד מקין ק"ליפה נ"גה י"תרו וז"ס שהלך לגייר אל ארצו לקבל ניצוצות הנידחות בקליפה ולהעלותם בקדושה ז"ש משה אל נ"א העזוב אותנו נ"גה א"רמית על כן ידעת ח"נותינו ב"מדבר ו"היית כאן נרמז להם סוד גדול (איוב כ) ח"יל ב"לע ו"יקיאנו סוד וקבצנו יח"ד מארב"ע כנפו"ת הארץ שצריך לכוין בו בברכת תקע בשופר גדול ז"ס (בראשית לו) ואחות לוטן תמנע הם סוד כפל הגבורות שדחה יעקב שסודם קס"ת מנין ת"מנע ועז"א (משלי יט) גם בלא דעת נפש לא טוב ו"אץ ב"רגלים ח"וטא שנרמז מי הוא החוטא שממית האדםלהיות אץ ס"ת בגימטריא סמא"ל ובר"ת שם זה למפרע חב"ו כי החוטא מהפך זה השם לכן יתפלל אדם בכל יום בכניסתו לבית הכנסת (תהלים ה) ו"אני ב"רוב ח"סדך אבא ביתך שיתפלל אדם על ניצוצות הנידחות שיעלו למעלה כי זה חלקנו ב"לשון ח"סידיו ו"עבדיו שכתב האר"י אלו הם חסידים. וזה ענין רחב הזונה שרצתה גם כן להבריח הקליפה ורצתה (יהושע ב) אות אמת לתקן אות ברית קודש והשיבו לה שהיא מסיטרא דנוקבא ותקות חוט השני קשרה בחלונה לרמוז שאין לקשר אצלה רק פני לבנה ולא פני חמה כמו שהיה יתרו בא בימי משה (שם) ת"קות ח"וט ש"ני ר"ת תח"ש ז"ס קליפת נגה שתיקנה גם כן בבואה להתגייר גם תקו"ת בגימטריא מיכא"ל ג"בריאל ר"פאל א"וריאל ד' רגלי המרכבה חו"ט השנ"י בגימטריא צד"ק צד"ק להבריח סטר"א דמסאב"א ז"ה עש"ו שלח"ן לחשי"ם לכן לקח אח"כ יהושע בן נון לרחב הזונה לכן נכנעו בו הקליפות אז ל"א מלכים ובשעה שאמר יהושע (שם י) שמש בגבעון על סמא"ל בגימטריא גבעו"ן הוא היה אז דומם כאבן ושנים אנשים מרגלים היו אז חרש וירח היא בעומקא דתהומא רבה ע"ס (ישעיה כד) וחפרה הלבנה ובושה החמה וכשעשה תרח תשובה נהפכה נון של חרן כי כל זמן שרשעים בעוצם חרון אף בעולם דהיינו כל כוחות הדין של יצח"ק אינון שחשבונו ר"ח נכנסת נ' של קדושה בתוך הקליפה ונתפשטה שם נעשה ממנה נון פשוטה ז"ס נ' ארוכה של (במדבר כז) ויקרב משה את משפטן לפני י"י שמת בחטא של נחש כדדריש ההוא ינוקא בזוהר על אבינו מת במדבר הנקוד בטעם זרקא לעילא ע"ש פ' בלק וז"ס (בראשית לו) אחות לוטן תמנע לו"ט שהיה א"דם רע בליעל והיו בו ניצוצות טהרה ולקח אור נגה (שם יג) ויאהל עד סדום ונטה קו לסטרא אחרא ז"ס (איכה ב) חשב י"י להשחית חומת בת ציון נטה קו ר"ל בזה שנטה קו המישור לתוך הקליפות בזה השחית חומת בת ציון כי נחש אחיזתה בן' רבתי של (עגלתן) [עקלתון] כמבואר בלימוד אצילות וזה ענין אות מטה משה שנהפך לנחש ממטה שהראה הקב"ה ענין ישראל להעלות (ירמיה טו) יקר מזולל ומשה שהיה מיסוד אבא (שמות ב) מן המים משיתיהו מימי חכמה העליונה העלה אותה מכל וכל ז"ש (שם ג) בהוציאך את העם הזה תעבדון בנ' פשוטה שאז פסקה זוהמת הנחש ביום נ' ואז נתנו מן אור שלהם כמ"ש ע"פ (דברים לג) וזרח משעיר למו ר"ל שלא די שמה שחטפו הן מן ניצוצות טהרה סוד שבי שלהם שלקחו ישראל רק נתנו להם גם כן מתנות שלהם שהם אור קדושה שביניהם ז"ס (תהלים סח) עלית למרום שבית שבי היא הניצוץ שלקחו הם וחטפו מן הקדושה גם לא די שלקחת גם כן מתנות באדם מה שהיה באדם רע בליעל גם כן לקחת ממנו ומיד כשחטאו בעגל לקחו הם את שלהם כי באו ק"ך רבוא של מלאכי חבלה מק"ך צירופי אלקים ולקחו את שלהם כי נתנו המתנה על תנאי (בראשית כז) והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך כי עד הצוואר מגיע אוסיפו לחטוא (במדבר כא) וישב ממנו שבי על סוד קליפת נגה שבי כולהו איתניהו בי' כי הוא רזא דק דטיקלא (קהלת ד) דמעת העשוקים כשמת אהרן שהיה ראש לבנין והיה מקיף מז' מקיפין של אמא כי משה באבא ואהרן באמא. ז"ש ששבו שפחה אחת היא סוד הטיקלא כי סוד אמה העבריה היא בעולם הבריאה עבד עברי ביצירה ועבד כנעני בעשייה תמן סנדלפון עושק ולוקח הניצוצות הנידחות ז"ס כנען בידו מאזני מרמה לעשוק אהב ר"ל כנען הוא סוחר (יחזקאל א) אופן א' בארץ בידו מאזני מרמה שלוקח ועושק הניצוצות שיורדים לשם לתוך הקליפה. ה' גאולות תלויין בה' אותיות מנצפ"ך אברהם כ"ך יצחק מ"ם יעקב נ"ן משה פ"ף משה צ"ץ:

ומה שנתעלם ממנו דין זה ולא נחשב לו לעונש כשם שנחשב בפרשת בנות צלפחד שכתוב בסדר פנחס (במדבר כ״ז:ה׳-ו׳) ויקרב משה את משפטן לפני ה', ואמרו שנתעלם ממנו דין בנות צלפחד בשביל שנטל עטרה לעצמו שנאמר (דברים א׳:י״ז) והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי וגו', הענין הוא מפני שירושת הבת במקום שאין בן הוא דבר תלוי בסברא שראוי להקדים אותה לשאר יורשי האב, ואף אותן האומות שאין להם תורה מורין כן בדבר ומוציאים משכלם שיוצאי ירכו של אדם קודמין ליורשו אם בן אם בת, וכיון שנתעלם ענין זה ממנו חשבוהו לעונש, אבל דין הפסח בדחיית הטמאים מניסן לאייר דבר שצריך קבלה הוא ואינו תלוי בסברא שנחליף חדש זה בחדש זה, ולכך לא חשבוהו לעונש. ורז"ל דרשו מגזירה שוה דקריבה קריבה.