פרשנות מצטטת על במדבר לב:כב

כי האי גוונא ודאי צריך לאודועיה - משמע דוקא הכא לפי שהיה לו פתחון פה לחשדו קאמר דצריך לאודועיה משום והייתם נקיים מה' ומישראל (במדבר ל״ב:כ״ב) אבל בעלמא לא והא דאמר בסוף זה בורר (סנהדרין דף לא: ושם ד"ה ואם) שנים שנתעצמו לדין שכופין אותו ודן בעירו ואם אמר כתבוני מאיזה טעם דנתוני כותבין ונותנין : לו אר"ת מכח ההיא דהכא דוקא התם דלא רצה לדון אלא על ידי כפייה אבל אם מדעתו דנו אותו אין כותבין ונותנין לו וי"מ דהכא כל כה"ג צריך לאודועיה דלא איירי הודעה מאיזה טעם חייבו אלא היה משיבו כל כה"ג היה לך להודיעו כשחלקת ולא היה לך לחלוק שלא מדעתו:

עוֹד יִרְצֶה לֶהֱיוֹת שֶׁצִּוָּה ה׳ הַרְבֵּה יִרְאוֹת בָּעוֹלָם: יִרְאָה מֵאָבִיו וְאִמּוֹ, דִּכְתִיב (ויקרא י״ט:ג׳) ״אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ״, גַּם מֵהַמֶּלֶךְ וּמֵהַחֲכָמִים, גַּם לִירָא מֵהַבְּרִיּוֹת לְבַל יַחְשְׁדוּהוּ. וְיֹאמַר הָאוֹמֵר שֶׁתִּהְיֶה שָׁוָה מִצְוַת הַיִּרְאָה בְּכָל מְקוֹמוֹת שֶׁיֶּשְׁנָהּ, וְיֵצֵא מִזֶּה שֶׁלִּפְעָמִים יְזַלְזֵל חָס וְשָׁלוֹם בְּמִצְוֹת ה׳ לִכְבוֹד הַמֶּלֶךְ אוֹ לִכְבוֹד אָבִיו וְכַדּוֹמֶה. לָזֶה רָמַז כָּאן בִּתְחִלַּת דִּבְרֵי ה׳ כִּי קֹדֶם כָּל דָּבָר יַקְדִּים לִירֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאַחַר כָּךְ וְאֶת הָאָרֶץ שֶׁהֵם פְּרָטִים הַמְחֻיָּב לָחוּשׁ לָהֶם, וְהוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (במדבר ל״ב:כ״ב) ״וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵה׳״ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ ״וּמִיִּשְׂרָאֵל״. וּמֵעַתָּה אֵין מָקוֹם לְקַיֵּם שׁוּם מִצְוַת מוֹרָא שֶׁל הַזּוּלַת אֶלָּא אִם לֹא יַעֲבֹר עַל שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְוֹת ה׳.

והייתם וכו'. במדבר ל"ב, כ"ב. ועיין במשנ' פ"ג מ"ב.

הֲגַם לִכְבּוֹשׁ. לְשׁוֹן תֵּמַהּ הוּא. לִכְבּוֹשׁ לֶאֱנוֹס בְּחָזְקָה, כְּמוֹ "וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ":

בחלוק לבן שאין בו אימרא – שפה מתרגמינן אימרא (שם כח) כלומר תחוב היה מחוט אחד כל החלוק ולא כבגדים שלנו שבתי הידים מדובקין בבגד הגוף בתפירה כדי שלא יחשדוהו שמא באותה שפה הוציא מעות הקודש משום שנאמר (במדבר ל״ב:כ״ב) והייתם נקיים מה' ומישראל: