פרשנות מצטטת על במדבר לב:לב

[ח] ודעת הרד"ק ששרשו "אנח" וכתב "ופעמים נגרעה האל"ף "בני איש אחד נחנו", וכתב רא"ב בנימוקיו הם ג' במקרא שחסרים בם האלפי"ן, ולשד"ל מלת "נחנו" בלא אל"ף, מרבה תמיד ענין חדש, לא היה להם לומר, אלא כולנו בני איש אחד, אבל הוסיפו מלת נחנו, לומר כן הדבר, אעפ"י שהוא רחוק בעיניך וכן "נחנו נעבור חלוצים" (במד' לב, לב) עיי"ש:

והנה מכל ויכוח זה על ב' השאלות אין דבר כתוב בספר והן אמת כי לפי מה שאחשוב בכונת המסרה נמצאו דבריהם הלא היא כי נחנו ה' במקרא. (א) כלנו בני איש אחד נחנו. (ב) ונחנו מה כי תלינו עלינו (שמות י"ג). (ג) ונחנו מה לא עלינו תלונותיכם כי על ה' (שם). (ד) נחנו נעבור חלוצים (במדבר ל״ב:ל״ב). (ה) נחנו פשענו ומרינו כו' (איכה ג׳:מ״ב) והוא כי בה נסדרו כל טענות ויכוחם כי אמרו בני איש אחד נחנו. וע"כ נחנו מה כי תלינו עלינו לומר שאנו מרגלים אין תלונות בואנו בעברה פתחים עלינו כי אם על אבינו שצוונו כך מפני העין. והשיב יוסף גם שנודה זה הנוגע אלינו שלא הייתם מרגלים למה חטאתם לה' ללכת בשוק של זונות. וזהו ונחנו מה שעשה עיקר מהיותכם עלינו מרגלים כי הלא לא עלינו על שתצרו אלינו היא תלונותיכם שיש לנו עליכם כ"א על ה' שחטאתם לה' ללכת בשוק של זונות אז השיבו ואמרו נחנו נעבור חלוצים לבקש את אחינו וכמ"ש ז"ל (ב"ר פ' צ"א) שאמרו לאתקטלא. והטעם כי נחנו פשענו בו כדברך שנמכר לערבי אחד ועל כן באנו לשוק זה כי היה יפה מראה. הנה מצאנו להם סעד מהמסרה אך אשר לא כתוב בספר הוא והן אמת כי מה שהכריחם לומר כי נכנסו בעשר שערי העיר אפשר שאל"כ מאין לאין מצא תואנה ופתחון פה לומר להם מרגלים אתם אך לומר שמצאום בשוק של זונות נראים כמתנבאים על כן אומר כי אף גם זאת נמצא כתוב בספר:

וחמשים עלו. מלמד שהיו מזוינים בחמשה עשר מיני זיין ^סחבקרבן עדה הגיה בחמשה מיני זיין, ונראה דהג"ה זו נכונה, מדסמיך דרשה זו על המשנה לא יצא האיש [בשבת] לא בסייף ולא בקשת ולא בתריס ולא באלה ולא ברומח דחשיב חמשה מיני זיין, ובאור הענין כי זה ודאי שהפירוש חמושים הוא מזוינים וכדכתיב (יהושע א׳:י״ד) ואתם תעברו חמושים. ואמנם בעת שהתנו ב"ג וב"ר עם משה והתנצחו בגבורה אמרו נחנו נעבר חלוצים (במדבר ל״ב:ל״ב), וא"כ הכא דאיירי בגבורת ישראל הו"ל לומר ג"כ חלוצים, ומדכתיב חמושים דריש שבא לרמז על חמשה מיני זיין. .
(ירושלמי שבת פ"ו ה"ז)