פרשנות מצטטת על בראשית יב:ד

לך לך, השם צוה לאברהם ועודנו באור כשדים שיעזוב ארצו ומקום מולדתו גם בית אביו, והטעם שידע השם שתרח אחר שיצא ללכת אל ארץ כנען ישב בחרן ותרח לא מת עד אחר ששים שנה שיצא אברהם מבית אביו מחרן רק הכתוב לא פירש שניו בצאתו מאור כשדים ואחר שאמר אשר אראך גלה לו הסוד כי כן כתוב ויצאו ללכת ארצה כנען (בראשית יב ה) או יהי טעם אראך, הוא שאמר לו, "כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה" (בראשית יג טו):

עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁיֵּלֵךְ לוֹ מֵאַרְצוֹ, אַךְ לֹא יִהְיֶה כְּסֵדֶר יְצִיאָתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים שֶׁיּוֹלִיךְ עִמּוֹ מוֹלַדְתּוֹ וּבֵית אָבִיו, אֶלָּא הוּא לְבַדּוֹ יַעֲזֹב אַרְצוֹ וְיִפָּרֵד גַּם מִמּוֹלַדְתּוֹ וַאֲפִלּוּ מִבֵּית אָבִיו. אַךְ אַבְרָהָם לֹא הֵבִין זֶה בְּדִבְרֵי ה׳ וְלָקַח עִמּוֹ לוֹט. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁהֵבִין כֵּן, אֶלָּא שֶׁלּוֹט דָּבַק בּוֹ כְּאָמְרוֹ (בראשית יב:ד) ״וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט״ – דָּבַק בּוֹ. וַהֲגַם שֶׁאָמַר אַחַר כָּךְ (בראשית יב:ה) ״וַיִּקַּח אַבְרָם וְגוֹ׳ וְאֶת לוֹט״ וְגוֹ׳ – פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא דְחָפוֹ, עַד שֶׁיִּמְצָא הַמְצָאָה שֶׁלֹּא יַכְלִימֵהוּ. וְלָזֶה תִּמְצָא כִּי כְּשֶׁמָּצָא סִבָּה קְטַנָּה שֶׁרָבוּ הָרוֹעִים, תֵּכֶף אָמַר אֵלָיו (בראשית יג:ט) ״הִפָּרֶד וְגוֹ׳ אִם הַיָּמִין״ וְגוֹ׳, וְהַדָּבָר הוּא כִּמְעַט זָר שֶׁיֹּאמַר אֵלָיו כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּכָל כָּךְ הַרְחָקָה, אֶלָּא לְצַד שֶׁהָיָה חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְהַפְרִידוֹ כִּדְבַר ה׳, לָזֶה תֵּכֶף בְּמָצְאוֹ סִבָּה דְּחָפוֹ בִּשְׁתֵּי יָדַיִם. וְרָאִיתִי לְחַזֵּק פֵּרוּשׁ זֶה גַּם כֵּן מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (בראשית יג:יד) ״וַה׳ אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ שָׂא נָא עֵינֶיךָ״ – מַאֲמָר זֶה יוֹכִיחַ כִּי יוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה הָיָה ה׳ מָתַי יִפָּרֵד לוֹט, לְהַרְאוֹתוֹ אֶת הָאָרֶץ שֶׁאָמַר לוֹ בִּתְחִלַּת דָּבָר אֵלָיו, ״אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ״, וְלֹא הֶרְאָהוּ עַד עַתָּה שֶׁנִּפְרַד לוֹט, וְהוּא מַאֲמָר רִאשׁוֹן ״לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ״ – אָז אַרְאֶךָּ.

וַיִּשְׁלַח אֲבִימֶלֶךְ וַיִּקַּח וְגוֹ' הִנֵּה זֶה פֶּלֶא שֶׁהָיְתָה שָׂרָה אַחֲרֵי בְּלוֹתָהּ יָפָה עַד מְאֹד, יִקָּחוּהָ הַמְּלָכִים, כִּי בְּהִלָּקְחָהּ אֶל פַּרְעֹה אִם הָיְתָה בַּת שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה עָלֶיהָ תָּאֳרָהּ, אֲבָל אַחֲרֵי בְּלוֹתָהּ וְחָדַל מִמֶּנָּה הָאֹרַח פֶּלֶא הוּא. וְאוּלַי חָזְרָה לְנַעֲרוּתֶיהָ כַּאֲשֶׁר בִּשְּׂרָהּ הַמַּלְאָךְ כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (ב"מ פז):