וְעַתָּה֙ שָׂא־נָ֣א כֵלֶ֔יךָ תֶּלְיְךָ֖ וְקַשְׁתֶּ֑ךָ וְצֵא֙ הַשָּׂדֶ֔ה וְצ֥וּדָה לִּ֖י צידה [צָֽיִד׃]
כלי יקר
וְעוֹד שֶׁבַּעַל הָעֲקֵידָה סָמַךְ פֵּרוּשׁ זֶה עַל הַמִּדְרָשׁ (בראשית רבה א:יב) הָאוֹמֵר ״וְעַנְוָתְךָ תַרְבֵּנִי״ (תהלים יח:לו). מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם מַזְכִּיר שְׁמוֹ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ מַעֲשָׂיו, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשֶּׁהִזְכִּיר מַעֲשָׂיו הוּא מַזְכִּיר שְׁמוֹ. וְיֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן: מַהוּ עַנְוְתָנוּתוֹ בָּזֶה? וּמַהוּ זֶה שֶׁאָמַר ״תַרְבֵּנִי״ – בַּמֶּה הִרְבָּה וְהִגְדִּיל אוֹתָנוּ? וְהַקָּרוֹב אֵלַי לוֹמַר כִּי רַשִׁ״י רָצָה לְתַקֵּן כָּל זֶה בְּמַה שֶׁאָמַר ״אֵין הַמִּקְרָא אוֹמֵר אֶלָּא דָּרְשֵׁנִי, בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ רֵאשִׁית״ וְכוּ׳. רוֹצֶה לוֹמַר, לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר מְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי אִם עַל יְדֵי הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, עַל כֵּן נִקְרְאוּ רֵאשִׁית, כִּי שְׁנֵיהֶם הַקְדָּמָה לָבֹא עַל יָדָם לִידֵי הַכָּרַת מְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הַתּוֹרָה מְפַרְסֶמֶת אֱמוּנַת הַחִדּוּשׁ וֶאֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְיִשְׂרָאֵל גַּם הוּא יָדַע לְפַרְסֵם מְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִצַּד הַקַּבָּלָה שֶׁקִּבְּלוּ אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁרָאָה אֶת הָעוֹלָם חָרֵב וּבָנוּי, וְהוּא עֵד נֶאֱמָן בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם אֲשֶׁר הוּא מוֹפֵת עַל מְחַדְּשׁוֹ, וְנִתְפַּשְּׁטָה קַבָּלָה זוֹ בְּזֶרַע אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל.