פרשנות מצטטת על בראשית כח:יד

אין חזון נפרץ. (תרגום:) לית נבואה גליא. נפרץ - לשון (בראשית כח יד): ופרצת ימה וקדמה:

פרצה - גברה כמו ופרצת ימה וקדמה (בראשית כח):

וְהַקָּרוֹב אֵלַי לוֹמַר בָּזֶה, שֶׁעִקַּר חֶשְׁקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל הָיָה לְהַרְאוֹת לְכָל הָעַמִּים כִּי שֵׁם ה׳ נִקְרָא עֲלֵיהֶם וְיִירְאוּ מֵהֶם, וְעַל יְדֵי זֶה יִשְׂאוּ דֶּגֶל הָרוֹמְמוּת וְהַנִּצָּחוֹן בְּכָל אַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, כִּי עַל יְדֵי שֶׁהֵם מְסֻבָּבִים בְּכָל אַרְבַּע רוּחוֹת וְהַשְּׁכִינָה וְהָאָרוֹן בָּאֶמְצַע, תֵּל שֶׁהַכֹּל פּוֹנִין אֵלָיו, יִרְאוּ כָּל הָעַמִּים כִּי יֵלְכוּ בְּשֵׁם ה׳, וְזֶה הָאוֹת אֲשֶׁר אֵלָיו יְיַשְּׁרוּ עֵינֵי כָּל הַשּׁוֹכְנִים בָּעִגּוּל סָבִיב, כְּאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית לא עיי״ש): לֶעָתִיד יַעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַצַּדִּיקִים מָחוֹל בְּגַן עֵדֶן וּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּאֶמְצַע, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו יב): ״וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם״, כִּי כָּל הַפְּנִיּוֹת שֶׁהַצַּדִּיקִים פּוֹנִין הַכֹּל הוּא מוּל פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, וְכֵן בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְזֶה אוֹת הַדֶּגֶל כִּי הוּא סִימָן הַנִּצָּחוֹן בַּמִּלְחָמָה, וְדֶגֶל זֶה הוּא בְּשֵׁם ה׳, כִּי לֹא בְחַרְבָּם יָרְשׁוּ אָרֶץ כִּי בְשֵׁם ה׳. וְכֵן הַמַּלְאָכִים עַל יְדֵי שֶׁהֵם סוֹבְבִים כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ מוֹרָאָם עַל כָּל הַנִּמְצָאִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת״ (שיר ו י). כִּי עַל יְדֵי סִבּוּב זֶה תִּהְיֶה מוֹרָאָם עַל כָּל הָאֻמּוֹת כְּמוֹ הַמַּלְאָכִים שֶׁהַכֹּל יְרֵאִים מֵהֶם. וְעַל דְּגָלִים אֵלּוּ הֻבְטַח יַעֲקֹב שֶׁנֶּאֱמַר בוֹ (בראשית כח יד): ״וּפָרַצְתָּ יָמָּה״ גוֹמֵר. לְכָךְ נֶאֱמַר ״אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת״, הַיְינוּ בְּאוֹתוֹת שֶׁמָּסַר לָהֶם אֲבִיהֶם יַעֲקֹב כוּ׳, כִּי בְּמַרְאָה נִרְאָה אֵלָיו עִנְיַן הַדְּגָלִים בַּפָּסוּק ״וּפָרַצְתָּ יָמָּה״ וְגוֹמֵר. לְכָךְ מַתְחִיל הַמִּזְמוֹר (בתהלים כ ב-ו): ״יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב״ וְגוֹמֵר, וְעַל זֶה אָמַר ״וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל״, לָשֵׂאת דֶּגֶל הָרוֹמְמוּת וְהַנִּצָּחוֹן בְּכָל אַרְבַּע רוּחוֹת בְּשֵׁם אֱלֹהֵינוּ. לְכָךְ אָמְרוּ ״מַה תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית״ וְגוֹמֵר, כִּי נִצָּחוֹן שֶׁלָּכֶם הוּא נִצָּחוֹן אֱנוֹשִׁי, וְכָל זֶה אֵינוֹ שֹׁוֶה לִמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם, הַמּוֹרֶה עַל נִצָּחוֹן אֱלֹהִי, כִּי ״הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ״, כִּי הַדָּבָר בְּסָפֵק אִם מְנַצְּחִים, ״וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד״, כִּי בְּוַדַּאי נוֹצְחִים כָּל הַלּוֹחֲמִים בְּשֵׁם ה׳. וְעוֹד שֶׁהָעִקָּר חָסֵר אֶצְלְכֶם, דְּהַיְינוּ מַרְאֵה כְּבוֹד ה׳, הוּא הָאוֹת אֲשֶׁר אֵלָיו יְיַשְּׁרוּ כָּל הַשּׁוֹכְנִים סְבִיב הַמֶּרְכָּז, לְכָךְ נֶאֱמַר ״בְּאֹתֹת״, כְּדֵי לִהְיוֹת לָהֶם הַשְּׁכִינָה אוֹת אֲשֶׁר נֶגְדּוֹ יְיַשְּׁרוּ עַפְעַפֵּיהֶם.