פרשנות מצטטת על בראשית לב:ז

מזמור (תהלים קמ) שאמר דוד על יעקב שאמר על עשו לפי שיניקתו מן תרין גוליורין אף וחמה ועליה אמר (משלי יח) א"ח לצרה יולד נוטריקון אף וחמה. אף וחמה בגי' ק"מ לכן כשהגיע למספר תרין גוליורין אילין שהם כלליה דחשבון שמורה במספר זה בישראל לא קם אבל בא"ה ק"ם ומנו בלעם שהוא כולל (תהלים קמ) חלצינו ה' מאדם רע שקם לפגוע בנפשו (שם ו) שובה ה' חלצה נפשי וכנגד ממונו שרצה ליקח (שם קמ) מאיש חמסים תנצרני אשר חשבו רעות בלב וישטום עשו בלבו חלצני ה' מאדם רע זה ישמעאל מימין פרא אדם מאיש חמסים זה עשו ועל תרין סיטרין אילין משני צדדים גם מה שאמר וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו ויקח מחלת בת ישמעאל כנגד הבריות הגיד זה הטעם אבל כוונתו היתה פנימות מאחר שראה שיעקב הוא קו האמצעי וא"א לעשו שהוא מצד שמאל ליקח אל צד ימין מן הקליפות לבוא עליו משני צדדין מצד שור ומצד חמור דסיטרא אחרא כמ"ש יעקב לעשו (בראשית לב) עם לבן גרתי ואחר עד עתה ואין אני מתיירא מתרין גוזרין דדינא דבחולקך שהם שור וחמור שעליהם אמרה תורה (דברים כב) לא תחרוש בשור וחמור יחדיו שלא לזווג אותם יחד ואשריכם ישראל בזמן שהם עוסקים בתורה ובג"ח הם (ישעיה לב) משלחי רגל השור וחמור ז"ש יעקב כאן אשר חשבו רעות בלב בשעה שאמר בנות כנען הם רעות בעיני אביהן לא היתה כוונתו כמו שהגיד לכל אדם רק כל היום יגורו מלחמות כי כוונתו היתה לזווג עם נחש אשת זנונים ז"ש (תהלים קמ) שננו לשונם כמו נח"ש חמ"ת עכשוב עד תשוב חמת אחיך תחת שפתימו סלה שמרני ה' מידי רשע הצילני מיד אחי מיד עשו הידים ידי עשו בידים שלו או על ישמעאל פרא אדם ויד כל בו מאיש חמסים זה עשו או על שר שלו מלמעלה ועליו מלמטה. (שם) אשר חשבו לדחות פעמי הלך ושכר מכס של מצרים גם שם היתה כוונתו מאדום כח סמאל ז"ש (בראשית לב) והוא הולך לקראתך על סמאל וארבע מאות איש עמו הוא מחנה של מצרים ת' פרסה כמו שבשעה שיצאו ממצרים הלך שר של מצרים (שמות יד) ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים הם מחנה דאוזיף לי' סמאל כדאי' בזוהר טמנו גאים פח לי השב גמול על גאים הם תרין סיטרין אילין שמתגאים על כל שבעים שרים שלמעלה כי ע"ב שרים הם מימין רוכב ישמעאל על ל"ה שרים ימינים ויניקתו מצד אברהם אשר עליו אמר (בראשית יז) לו ישמעאל יחיה לפניך על ל"ו שרים שלו ומצד שמאל עומד עשו ויניקתו מצד יצחק אביו שאהב אותו יצחק ורוכב על ל"ה שרים שמאלים וסי' (הושע י) חל"ק לב"ם עתה יאשמו שכנגדן צריכין להיות ל"ו צדיקים בישראל בח"ל ול"ו צדיקים בא"י ולכן נקראו שני"ם אלו גאים שהם מתגאין מתרין סטרין פח לי וחבלים הוא סוד (ויקרא טז) שני גורלות גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל (דברים לב) יעקב חבל נחלתו (תהלים טז) חבלים נפלו לי בנעימים אבל (שם קיט) חבלי רשעים עודני (משלי ה) ובחבלי חטאתו יתמוך (ישעיה ה) מושכי העון בחבלי שוא. גם (תהלים קמ) פרשו רשת לרגלי במדרש מקום חמי טבריא שנעל עשו שם שהוצרך יעקב לעבור שם ולא היה יכול עבור המים והקב"ה הזמין לו מקום אחר ז"ש פרסו רשת ליד מעגל מוקשים שתו לי סלה ה היה הפח כלול מאש וממים שהם ב' מדות אלו עשו אש וישמעאל מים. ועז"א (תהלים סו) הרכבת אנוש לראשינו באנו באש ובמים ותוציאנו לרויה. (שם קמ) אמרתי לד' אלי אתה (שם קיח) אל ד' ויאר לנו שתי שמות אלו ולפי שיעקב והנה ד' נצב עליו אנכי אלהי אברהם אביך לכן פתח באלו שתי שמות (שם קמ) האזינה ד' קול תחנוני (שם ד) יענך ה' ביום צרה ישגבך שם זה שהוא של אלהי יעקב ואח"כ אמר (שם קמ) אלהים אדני עוז ישועתי שהם מסיטרא דדינא תרווייהו אלהים מדת הדין הקשה אדני מדת הדין הרפה ז"ש אף על פי ששניהם הם עכ"ז הם ישועתי והוא סוד תרין בתי דינין עילאה ותתאה ובאלו ארבע שמות מנהיגהקב"ה את העולם שהיא מרכב"ה שלימ"ה אברהם יצחק יעקב דוד שלשה היו בסוד (תהלים נ) אל אלהים ד' דבר ויקרא ארץ שהוא שם של אדני שהוא במלכות שנקראת ארץ אדון כל האדונים ד' שמות אלו הם בגי' יצחק והן הן שלשה עדרי צאן שראה יעקב רובצים ואבן גדולה הוא אדני על פי הבאר כלול ארבעתו. (שם קמ) סכותה לראשי ביום נשק על שם שנקרא ישראל כמ"ש בפ' בראשית הוא ישופך ראש ר"ל כשנקרא ישראל שהוא השם תמן ראש אזי הנחש הולך ואין לו תקומה לפני ישראל ז"ש סכותה לראשי שאז כבודי ומרים ראשי: (שם) אל תתן ד' מאויי רשע שרצה להרוג את יצחק כמ"ש יקרבו ימי אבל אבי כדי להמית אח"כ יעקב ועז"א (בראשית לב) ויירא יעקב מאוד על הריגת אביו ויצר לו על הריגתו ועל הריגתו אמר (שם קמ) זממו אל תפק ימוטו עליהם גחלים באש רשע שהאביק עם יעקב הוציא סמאל אש מן הארץ ויעקב השיב אני כולו אש ז"ש ימוטו עליהם גחלים באש ובזה יפילם במהמרות בל יקומו (שם) חלצני ה' מאדם רע זה עשו מאיש חמסים תנצרני זה לבן שהחליף משכורתו עשרת מונים בעולם היצירה זעיר מקנן תמן דאיהו יעקב יש בו שם של מה הוי"ה במילוי אלפין ושם של אהי"ה במילוי אלפין אלף הא יוד הא בגי' קמ"ג שניהם עולים פק"ח עיניך וראה ויפגע במקום וילן שם מנין חלצנ"י ד' מאד רע בעולם היצירה תמן מרכבה דילי' כמין חתיכה מרובעת כדאיתא בכנפי יונה מאיש חמסים תנצרני בעולם עשיה תמן (שמואל ב כג) שמנה מאות חלל חרב שהרג דוד מנין תנצרנ"י וס"ת מרומזין תלת קטרין של מלאכו של עשו "שטן "מלאך המות יצר הרע מסית ומסטין וממית (תהלים קמ) חלצני ה' "מאדם "רע קרי רחי"ם וטחני קמח שלשה בתי דינין שבג' עולמות בגי' חר"ן שלשה פעמים אלהים. (שם) אשר "חשבו "רעות ר"ת אחר טוב תתי אותה לך מתתי לאיש אחר. "חשבו "רעות "בלב ר"ת חרב פתחו רשעים ולא נתנו ד' להרע לי לא בגופי ולא בממוני רעות ליקח ממונו יגורו מלחמות גופו שננו לשונם כמו נחש נחשתי ויברכני ד' בגללך. ידעתי כי יעשה ד' דין עני משפט אביונים כי כבר השיב הקב"ה לדוד אפי' אתה מקימני כמה פעמים איני קם אימתי אני קם כשאראה עניים נשדדים ואביונים נאנקים שלוקחים גופן וממונם וכמ"ש יעקב עם לבן גרתי בגלות ואחר עד עתה עד (תהלי' יב) עתה אקום יאמר ד' כי גם לבן רצה להרוג את יעקב דברים כו) ארמי אובד אבי גם לקבל ממונו: תהלים קמ) יפלו במהמרות בל יקומו, לפי שאמר לאביו יקום אבי השיב לו הקב"ה יקום אלהים ויפוצו אויביו ולכן לא יקומון רשעים במשפט. חלצני ד' מאדם רע בו נרמזו שבע שמות של עני. ויצא יעקב מבאר שבע שבא עשו ולקח כל ממונו שנקרא בשבע שמות "מסכן "דל "מך "רש "עני "אביון "דך מאיש חמסים שלקח כל אשר לו וכן הוא בלעם שכל כחו בפיו איש לשון בל יכון בארץ בל שיניקתו מן ב"ל ואחריתו עדי אובד ונעשו מעצמיו נחשים כדאיתא בזוהר פ' בלק ז"ש בל יכון בארץ שגם קבורה לא היתה לו גם עשו שהי' צד בפיו את אביו וכחו בפיו להסטין את בני האדם בל יכון בארץ. גם על הנחש שלע"ל הכל מתרפאין בג"ן חוץ מג"ן שהוא גבעוני נחש שאין להם רפואה. החמס ז"ש בל יכון בארץ. ז' מדורי גיהנם לקבלהון ז' רואי פני המלך שבע שמות של צדיקים ולמעלה מכולם ישרים אך צדיקים יודו לשמך לשבת בשבעה דרי עילאה היפך רשעים וישבו ישרים שהוא המרכבה וכה"א ישר יחזו פנימו:

ת"ר כשצרו בית חשמונאי זה ע"ז היה הורקנוס מבחוץ ואריסתובליס מבפנים כן הגירסא במסכת (סוטה דף מ"ט) (במנחות דף ס"ד) אבל הגירסא האמיתית הוא נוסחא דידן בשמעתין (ב"ק) הורקנוס היה בפנים ואריסתובליס בחוץ שכן כתוב בספרים חיצונים שהורקנוס גבר באחיו פירש"י שני אחים היו ומריבין על דבר המלוכה ובכל יום היו משלשלים להם בקופה דינרים והיו מעלין להם תמידין והיה שם זקן אחד שהיה מכיר בחכמה יוונית אמר להם כל זמן שעוסקין בעבודה אין נמסרין בידכם למחר שלשלו דינרים בקופה והעלו להם חזיר וכשהגיע לחצי החומ' נזדעזעה א"י ת' פרסה על ת' פרסה באותו שעה גזרו ארור האיש אשר יגדל הזירים וארור מי שילמד בנו חכמה יוונית יש להתעורר קושיות עצומות מה ענין שבאו רז"ל להודיענו שזה היה בזמן חשמונאי ושהיה שם ב' אחים הא' הורקנוס והשני ארסיתובליס שמם ל"ל ומה ענין זקן זה שלעז להם בחכמה יוונית ואם מעשה שהיה כך היה למה עשה י"י לנו כן שקלקול זה היה דוקא ע"י חכמ' יוונית ולמה דוקא שלשלו להם חזיר ואיך היה הענין זה שבנעץ ציפורן החזיר נזדעזעה ת' פרסה על ת' פרסה היאומן כי יסופר שיהא קול של זה החזיר הולך ת' פרסה על ת' פרסה ולמה דוקא כשהגיע החזיר לחצי החומה נזדעזעה ולא פחות ולא יותר גם מה שגזרו על שני ענינים אלו יחד ארור שיגדל חזירים וארור שילמד בנו חכמה יוונית וגם מ"ש רשב"ג (איכה ג) עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי שאלף ילדים היו לו לבית אבא ת"ק מהם למדו תורה ת"ק מהם חכמה יונית הענין ברזא דחכמתא הן אמת חכמים הגידו שבימי חשמונאי נמתקו הקליפות המסתבבים מצד הוד של מלכות בסוד (דניאל י) והודי נהפך עלי למשחית וע"ז אנו מתפללין מלך עוזר ומושיע ומגן שכתב בהתחלת החכמה פ' ס"א ומושיע הם חסדים שבאין להוד שלו צריך ישועה יותר מכל שבו מסתבבים הקליפות ולא היה להם תקנה רק ע"י בני חשמונאי ועל דיבוק אלו הקליפות שמסתבבים ומתקרבים ברגלים אז נכתב (שיר ג) מצאוני השומרים הסובבים בעיר הכוני פצעוני נשאו את רדידי מעלי שהוא התכלת שיש על רגליה והוא התכלת שהיו פורסין על המשכן והוא השבעה מרגלאן בזוהר פ' יתרו שהם נקראים שומרי החומות כי השכינה נקראת חומה (שם ח) אני חומה והקליפות נקראין שומרי החומות שהם שומרים באיזה מקום יכנסו וידבקו עמה עכ"ל התחלות חכמה סי' ס"א. לדעתי נרמז בזה הפסוק כשאין ישראל עושין רצונו של מקום אזי השומרים הסובבים בעיר לוקחין וחוטפין קליפת נגה שהוא נכללת כולה בטומאה וזה נרמז בראשי אתוון (שם ג) א"ת ר"דידי מ"עלי ר"ת אר"ם נגה נקרא מלך ארמית ז"ס שארז"ל (סנהדרין) א"הר בלשון ארמית סיפר שנא' (תהלים קלט) ולי מ"ה י"קרו ר"עיך א"ל ר"ת ארמ"י וכן ר"ע שהי' בן גרים שנשמתו מקליפת נגה ונרמז (בראשית מט) מידי אבי"ר יעק"ב אותיות רב"י עקיב"א (שם) מ"שם ר"ועה א"בן י"שראל ר"ת ארמ"י כי אד"ה הכניס תרגום בקדושה ז"ש ולי מה יקרו רעיך שרומז על סוד (ירמיה טו) תוציא יקר מזולל וכן על ר' עקיבא נאמר (איוב כח) בצורת יאורים בקע וכל יקר ראתה עינו שדרז"ל על ר' עקיבא שראה יותר ממשה רבינו נרמז במלת יקר שהוציא יקר מזולל ע"י שהיה בן גרים מן טפה אמצעית של ז' טיפין דאזדרקו בסוד ולכהן מדין שבע בנות אינון ז' טיפין דאזדרקו לכן אתמר בי' (שופטי' ה) שכב וז"ס (תהלים קטז) יקר בעיני י"י המותה לחסידיו ר"ל חסידי' במיתתן מעלין ומוציאין יקר מזולל ועלייהו איתמר (שם לו) מה יקר חסדך אלקים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון ירויון מדשן ביתך (שם מט) אדם ביקר בל ילין לא לן כבודו עמו עד שבא יעקב שופריה דאדם קדמאה ותיקן קלקול קין (משלי יב) לא יחרוך רמיה צידו הוא עשו שהלך לצוד ציד לא יחיה ולא יאריך כי בא יעקב (שם) והון אדם יקר חרוץ ומוציא יקר מזולל ובמה מוציא הוא יקר לזה אמר (שם) באורח צדקה חיים אזי גובר מאזני צדק ודרך נתיבה אל מות כי (שם ה) רגליה יורדות מות ולפי שהניצוצות יבואו ע"י משיח בן אפרים לכן נקרא (ירמיה לא) הבן יקיר לי אפרים ז"ס א' זעירא של ויקרא שרומז על משה רבינו שהמטה אשר היה בידו היה מתהפך לנחש עבור כשנוטין ישראל כלפי חובה דייקא אתר דחובה שריא אז מתהפך לנחש וכשישראל זכאין מטה כלפי חסד וזה לך האות על סוד המטה (שמות ג) בהוציאך את העם הזה תעבדון בן' ארוכה שהיא סוספיתא דרישא מן אותיות מנצפ"ך שם נתלה ממש ובעשיית המשכן כשפרסו תכלת על גבי המשכן אז זכה משה לאותו יקר ז"ס ויקרא אל משה בא' זעירא ולפי שביד משה היה המטה הזה ובזה נתקנא קרח בשעה שצוה הקב"ה על סוד תכלת בפ' שלפניה לכן הלביש הוא ר"ן איש טליתות שכולו תכלת כי כל העדה כלם קדושים וז"ס וישמע משה ויפול על פניו שחשדוהו על אשת איש רזא דמלה (משלי ו) ואשת איש נפש יקר"ה תצוד ועל אותה אש"ת אי"ש שהיא סוד נפש יקרהתצוד שאמר הקב"ה קח לך אשת זנונים וגו' חשדוהו ואמר רב לכם שאתם רוצים להעלות ר"ב ניצוצות בסוד ערב ר"ב אשר עלה אתם מן רפ"ח ניצוצות שלא העלה משה רק ר"ב ונשארו מנין אלהי"ם (שמות יט) ומשה עלה אל אלקים למתק ג"כ אלו פ"ו ניצוצות מנין אלקים ז"ש לו קרח רב לכם אתם לבדכם רוצים לירש כל הקדושה כי כל העדה קדושים ובתוכם י"י ויש להם יכולת להוציא מן קליפה לעשות או"ך ומדוע תתנשאו בזה נפל משה על פניו בסוד והוא (בראשית כה) על פני כל אחיו נפל וצוה ליקח קטורת כי סמוך לזה שאמר (משלי ו) ואשת איש נפש יקרה תצוד א' במשלי (שם) היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה לכן צוה ליקח מחתות לז"א שם לא יבוזו לגנב כי יגנוב כי מדרז"ל על אלו ר"ן איש משל לא' שגנב כלי מבית המרחץ כי ענין הגניבה היה למלא נפשו כי ירעב לכן חסה התורה ולא פרסמה אותם לפי שלא יבוזו לגנב אע"פ שהוא גונב מאחר שהוא עושה למלא נפשו כי ירעב ונמצא ישלם שבעתים כי נזרקה בקרח זוהמת נחש הקדמוני רוח של קין כדאיתא בי' (בראשית ד) שבעתים יקם קין (משלי ו) את כל הון ביתו יתן כי כל עשרו של קרח הלך לנוקבא דתהומא רבא עבור זה (שם) נ"גע ו"קלון י"מצא בהיפוך אתוון יו"ן (שם) וחרפתו לא תמחה הוא רצה להפך קליפת יון ונהפכה לו עד שחרפתו לא תמחה (שם) כי קנאה חמת גבר (שיר ח) קשה כשאול קנאה (משלי ו) ולא יחמול ביום נקם בשעה שאמר משה אם בריאה יברא ולפי זה נבא אל ביאור המאמר שלנו ידוע שירושלים של מעלה מכוון כנגד ירושלים של מטה (תהלים קכב) כעיר שחברה לה יחדיו וכל העניינים שהם למטה הם הן כדמות שהם למעלה ומאחר שקליפת נגה נתמתקה בימי חשמונאי על ידי כהנים שאז היו בימי יון מלכות הרשעה וכשם שלמטה היה הורקנוס בפנים כן למעלה יש שני צדדין מלאכים קדושים בפנים מן המרכבה וסיטרא אחרא בחוץ וכן הראה הקב"ה לאברהם (בראשית טו) ויוצא אותו החוצה שהיה לו זרע בחוץ (שם) ויאמר כה יהיה זרעך שישראל שמיחדין יחוד שמע ישראל עם כ"ה אתוון גורמין לעשות מן חוץ תוך ומן ש"ק נעשה ב"ד בב"ד יהיה שהם סוד תרין מוחין דאבא ואמא בראש זעיר (זכריה יד) ביום ההוא י"ה י"ה י"י אחד ז"ש כה יהיה זרעך שאף מן חוצה ביחודא עלאה נעשה יהו"ה או יאמר שרמז לו שבכל דור יבואו שלשים ניצוצות מן גוים לתוך קדושה ז"ש (בראשית יח) ואברהם היו יהיה לגוי גדול ז"ש ויוצא אותו החוצה שהראה לו שמן חוץ כה יהיה זרעך שלשתם יהיו בתוך הקדושה והנה למעלה בקדושה נרמז במלה הרקנו"ס ה"א ר"אשונה קידושה נ"ער ס"נדלפון ובסטרא אחרא שעומדת וחופפת מבחוץ כמו שהי' אריסתובליס למטה בחוץ כי היה צדיק וכמו שהיו מריבין למטה כן הי' מחלוקת זה לעילא ברקיע שהי' מיכאל עומד בפנים וסמאל בחוץ והנה ידוע שסוד תמידים שמקריבים בכל יום מעלין ומוציאין (ירמיה טו) יקר מזולל כשם שלמטה מקריבין כך למעלה אישי ישראל ותפלתם היה שם זקן מלך זקן וכסיל שיפתה בני אדם ונרמז זק"ן ז"ה ק"ליפת נ"גה וזה סוד ואל הבקר רץ שהיה רץ לקראת (ויקרא יט) מאזנ"י צד"ק בגי' בק"ר שראה (בראשית יח) שלשה אנשים נצבים עליו הן ג' קליפות כשרואין שקליפה נגה עולה למעלה לכן עשה שלש לשונו' בחרדל להמתיק ג' אלו ויתן אל הנער לעשותו שעליהם מוטל להמתיק תיקונין אלו וז"ס (שם כד) ואברהם ז"קן בא בימים זה קליפת נגה שהעלה אותה בימים העליונים דאשתמודעין לעילא (שם) ויאמר אל עבדו זקן ביתו שהוא עבד אברהם מטטרון לעז להם בחכמה יוונית הוא סוד קליפת נגה יוונית ולכן לא התירו ס"ת לכתוב רק בלשון יוונית לפי שהוא קרובה למהימנותא אותו זקן לעז להם בלשון יוונית שמזו הקליפה טיקלא מכרעת לזכות ולחובה ונתן להם עצה להגביר הקליפה ולכן נתן להם עצה להעלות על חומת ירושלים למטה חזיר וכמו ששלשלו למטה על חומת ירושלים חזיר כן שלשלו למעלה כח של קליפ"ה בגימטריא חזי"ר שהיא קליפת עשו (תהלים פ) יכרסמנה חזי"ר מיער ומאחר שעל (ישעיה סב) חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים מאן אינון שומרים מיכאל וגבריאל ונותן רשות למטה לעלות חזיר כן ניתן רשות בירושלים דלעילא ניתן רשות לשומרי החומות לכנוס לפנים וכשהגיע לחצי החומ' אז נכללה קליפת יוונית נוג"ה בגימטריא החומ"ה חציה בטומא' וקי"ל (חולין לב) מחצה על מחצה כרוב כשגמר רחמנא למשה לא תפרוץ רובה והיה אז פרוץ כעומד חומות ירושלים יפרצו שנכנסו טמאים להיכל לכן נזדעזעה א"י ת' פרסה כי כמו שיש לחזיר זה ת' איש בסוד (עובדי' א) ביה עשו לק"ש (בראשית לב) ארבע מאות איש עמו אינון ארבע מאות ב"ד דחציפו (ע"ז) ע"ז של אברהם אבינו ת' פרקים הוי וע"ז מצרים ת' פרסה על ת' פרסה (בראשית טו) ועבדום וענו אותם ד' פאות שנה לכן כשגבר החזיר נזדעזעה הקדושה דאינון ת' עלמין דכסופין (שם כג) ארבע מאות שקל כסף הפך עפרו"ן ר"ע עין שהי' (משלי כח) נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חסר יבואנו חסר ו' שהוא אלנא דחיי באותה שעה גזרו על אילין תרין על חזירים ועל חכמת יונית להרחיק מן הכיעור ומן הדומה לו שסודם נ"א נ"גה היא קליפה יונית (יחזקאל א) א"ש מתלקחת היא קליפה אדום שסודם נ"א ז"ש יעקב (בראשית לב) הצילני נ"א מיד אחי מיד עשו גם אברהם אמר (שם יג) הפרד נא מעלי כי נגה היא קרוב' אל אש מתלקחת לכן אלו השתים הם חצי החומה ושנים הנשארים הם סוד ר"ע ר"וח ע"ק חצי חומה הנשארת ז"ש המלך לאסתר (אסתר ז) מה שאלתך וגו' עד חצי המלכות ותעש (שם) איש צר ואויב המן הרע הזה הם שנים הנשארים וסוד אלף ילדים הוא סוד (שיר ח) האלף לך שלמה וגו' יביא בפריו אלף כסף (שם) אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף ולכן אמרו המגדל כלבים כמגדל חזירים כי לפעמיםנקרא זה הקליפה כלב ולפעמים חזיר ה"ק מהם לדברי תורה ת"ק לחכמה יוונית שנחלקו קליפת נגה וגברו העבירות שהיתה נכללה חצי' בקדושה כי אלף כוחות הם אלף יומין דחול כשזוכין ישראל (תהלים צא) יפול מצדך אלף ונכנסין כל הכוחות בקדושה וכשאין זוכין אזי כשהגיע לחצי החומה נזדעזע שמצאוני (שיר ג) השומרים הסובבים בעיר הכוני פצעוני נשאו א"ת ר"דידי מ"עלי ממש ז"ש אברהם ללוט שהיה בקליפת נגה הפרד נא מעלי (משלי יח) לתאוה יבקש נפרד זה לוט דשרי בחבורא וסיים בפירודא (שם) בכל תושיה יתגלע בבתי כנסיות שאומרים שנים מקרא ואחד תרגום וממתקין אותה וכוללין אות' לקדוש'. ולדעתי זה נרמז מה שדרשו רבינו ז"ל על פסוק (חבקוק ג) שמש ירח עמד זבולה על קרח מהראוי לפרש כן אבל הענין (שם) לאור חציך יהלכון לנגה צדק שהוא סוד נגה שהוא בר"ק בגימטריא מאזנ"י צד"ק (שם) בזע"ם הצעד ארץ בגימטריא סט"ן (שם) באף תדוש גוים שהתחיל אף מאינון ד' שפתחו באף וסימנם ק"נ"א"ה (שם) יצאת לישע עמך מהמן אצטריך ישועה כמו שכתבתי עוזר ומושיע (שם) לישע את משיחך זה אהרן שהיה משוח בשמן המשחה (שם) מחצת ראש מבית רשע זה קרח שלקח מקח ר"ע לעצמו ר"ל ע"ר (בראשית לח) ויהי ע"ר בכור יהודה רע בעיני י"י שעשה מן עק"ב רא"ש ר"ע ר"אש ע"קב שהכניס עקב של קדושה בתוך ראש הקליפה בסוד (שם ג) הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב וכנבלע קרח נבלע כל היקום אשר ברגליהם ר"ל על אינון ניצוצי טהרה שהיה בעקב (תהלים קי) מחץ ראש על ארץ רבה ובסוד (שם עד) שברת ראשי תנינים עבור (משלי ט) מים גנובים אשר ימתקו שרצו לעשוק הטיפין הקדושים ז"ש (חבקוק ג) ערות יסוד עד צואר סלה נקבת ראש פרזיו רזא עלאה הוא בסוד ראשי תנינים דאית להון נקב בסוד בית חורין והיה קרח מן הבלועים ומן השרופים בתרין אלו נלקה הוא רצה לבלע את הקודש נבלע ויצא שלהבותא דאשא ושרפה אותו ואת ר"ן איש וצוה הקב"ה לעשות ציפוי למזבח מן המחתות לזכרון לבני ישראל על סוד פרוכת וכיסוי ארון דפליגי בהו רבנן אם הכיסוי על כל הארון או על החצי הוא ג"כ על סוד קליפת נגה שלפעמים הוא כולה מכוסה ולפעמים חציו ולפי מעשים שלנו וז"ס (תהלים צב) מזמור שיר ליום השבת שאמר משה על קרח בפרוח רשעים על אילין קליפין שעולין לעילא ואח"כ יורדין לנוקבא וכן היה קרח וכשהגיעו בני קרח למזמור ע"ג שהוא סוד (ירמיה טו) תוציא יקר מזולל כמ"ש בכנפי יונה שהוא קליפת נגה נגד שם של ס"ג בקדושה וי' אתוון הרי ע"ג אז התחילו לספר עון קרח (תהלים עג) אך טוב לישראל כי קרח לקח מקח רע לעצמו (משלי כא) נפש רשע זה קרח (שם) אותה דע (תהלים עג) אלקים לברי לבב הם משה ואהרן שהעלו ר"ב ניצוצות בסוד ר"ב לכם ועוד אלקים שהוא פ"ו סוד רפ"ח ניצוצות ז"ש אלקי"ם לברי לבב שענינם היה למתק עוד אלקי"ם לב"רי לבב (שם) ואני כמע"ט נטיו רגלי על משה אתמר (שם ח) ותחסרהו מע"ט מאלקים שנותיו קי"ט וחסירים מנין מע"ט ז"ש משה להם המעט מכם לפ"ז אלקים קאי על ק"ך צירופים של אלקים (שם) שלום רשעים אראה קרח בא לחלוק על שלום כמ"ש בזוהר (שם) כי קנאתי בהוללים ז"ש (שם עה) אמרתי להוללים אל תהולו שהיו שוטרים כל הלילה והטעם שעושר שלהם בא שלא במשפט (שם עג) בעמל אנוש אינימו כי עשרו של ישראל היה בא בעמל ויגיעה אכל עושר זה בא להם בלא עמל ויגיעה (שם) ועם אדם לא ינוגעו לכן ענקתמו גאוה לפי שלא היה שום טורח ועמל ובא להם העושר גם עושר זה היה גזל אינו שלהם ז"ש יעטף שית חמס למו ימיקו וידברו ברע לקח מקח רע לעצמו גם ימיקו שטינא היתה בלבם אף שדברו במשה כמש"ל כי היה (שם) עשק ממרום ידברו שתו בשמים פיהם ע'ש'ק נוטריקון ע'ופרת ש"ל ק"ין זה גרמה לו שידברו ברע ע"ש בזוהר שנטל קרח מנא ביש לגרמיה. ענין עושרו של קרח בא לו מן (שמות יא) דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב ויתן י"י את חן העם אותו העושר לא היה רק לישראל חלף עבודתם כמ"ש בפ' חלק (סנהדרין צה) בעובדא דגביהה בן פסיסא שבאו בני מצרים ותבעו לישראל שישלמו להם כל מה שלקחו וינצלו את מצרים והשיב להם שישלמו להם מה שעשו מלאכה ת"ל שנה במצרים וא"כ מאחר ששבט לוי לא היה להם שום עול מלכות כי היו מקבלין עליהם עול תורה וכל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות וא"כ לא היה לשבט לוי לא ביזת הים ולא ביזת מצרים וראיה שלא נתנו לנדבת המשכן לא קערת כסף ולא מזרק כסף כי כלי כסף וכלי זהב לא היה להם וקרח שהיה קנאי הלך מבית לבית ונתקנא על כסף וזהב מכל א' מישראל (תהלים קה) ויוציאם בכסף ובזהב ואין בשבטיו כושל מאי כושל כי לא היה חטא באותו ממון שלקחו לפי שהיה חלף עבודתם והקב"ה שהוא בוחן לבות וראה שקרח קנאי גדול ובדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו (סנהדרין קה) חוצפא אפי' כלפי שמיא מהניא נתן לו הקב"ה אוצר של יוסף מ"ג מטמוניות שהטמין יוסף הא' נגלה לאנטונינוס שעשה טובה עם כלל ישראל להעמיד תורה שבע"פ על תילה בימי רבי ואוצר שני נגלה לקרח ולא הי' ראוי להיות שלו רק (קהלת ה) עושר שמור לבעליו לרעתו וקרח שהי' חכם גדול וראה שעושר שלו מסטרא דרע ועושרו של משה שנתעשר מן הלוחות (שמות לד) פסל לך ואהרן נתגדל מן אחיו נתקנא הוא על עושר שלהם כענין קין שנתקנא בהבל על שקרבנו נתקבל והיה מסטרא דטוב ואיהו מסטרא דפשתים לכן הלביש הוא ר"ן איש טליתות שכולם תכלת כי תכלת עמרא היא והיה מחלוקת זה מעון קין והבל שהיו עוסקים בפר' ציצית כשהרגו וכן בכאן מפרשה שלמעלה יצא ונתגרש עתה ברוחו של קין (קהלת ד) קנאת איש מרעהו. גם זה היה חטא של הבלשהרגו קין על קרח נאמר (משלי כא) פעל אוצרות בלשון שקר הבל נדף מבקשי מות אוצר שלהם היה בלשון שקר ונתקנא חטאים ז"ש הבל נדף מבקשי מות לכן במזמור אמר (תהלים קו) ויתאוו תאוה במדבר וינסו אל בישימון ויתן את שאלתם וישלח רזון בנפשם ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש י"י תפתח ארץ ותבלע דתן ותכס על עדת אבירם ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים אע"פ שפשוטו של מקרא שקאי על קברות התאוה שם קברו המתאוים אבל אפשר שקאי ג"כ על ענין תאוה זו שהיה מבקש ונפרד זה קרח שנתאוה להון ויתן את שאלתם שהיה להם עושר אבל אח"כ (שם) וישלח רזון בנפשם מחתות האנשים האלה בנפשותם והנה לא די להם על עושר שלהם שהיה רק ויקנאו למשה במחנה שגם בעשרו של משה נתקנאו שהיה מסטרא דקדושה ז"ש ולאהרן קדוש י"י שהיה עושר מצד קדושה ועז"א קרח רב לכם העושר בשלמא כל ישראל שיש להם עושר זה חלף עבודה שעבדו במצרים ז"ש כי כל העדה וגו' שהוא נאמן לשלם שכר על השיעבוד אבל ומדוע תתנשאו על קהל י"י שיהיה לכם עושר רב ז"ש בזוהר נטיל מנא כישא לגרמיה שהוא נתאוה לממון שאינו שלו כי לע"ל מוכן זה העושר (ישעי' כג) ליושבים לפני ה' יהיה סחרה והוא נתאוה לדבר שאינו שלו לכן הלך עושר ההוא לאיבוד ולא נהנה ממנו שום אדם בעולם ז"ש (משלי יא) בוטח בעשרו הוא יפול שנפל העושר ההוא לנוקבא דתהומא רבא ולמי מוכן העושר ההוא (שם) וכעלה צדיקים יפריחו שלע"ל כשצדיק (תהלים צב) כתמר יפרח ויבא צמח צדק אז אותו עושר יבא לעולם ומקודם היה העושר מסטרא דרע יתוקן ויבא לקדושה ז"ש (משלי כא) אוצר נחמד ושמן בנוה חכם ר"ל משה ואהרן שהיו משוחים בשמן היה להם אוצר נחמד אבל (שם) וכסיל אדם יבלענו הוא קרח שנבלע עם עשרו ואוצרו וכל אותן הפסוקים על קרה מדברים (שם) רום עינים ורחב לב על פרשה שלמעלה ציצית ומזוזה ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם (שם) נ"ר רשעים חטאת שהיה לו ר"ן איש (שם) נפש רשע אותה רע שלקח מקח רע לעצמו (שם) לא יוחן בעיניו רעהו שעינו צרה על עשרו של משה (שם) בעונש ל"ץ זה קרח שהתעורר ק"ך צירופים של אלקים (שם) יחכם פתי לאות לבני מרי לזכרון לבני ישראל (שם) ובהשכיל לחכם יקח דעת שנתן לו לאהרן כ"ד מתנות:

אָמְרוּ לֵיהּ רַבָּנָן לְרַב הַמְנוּנָא: כָּתַב רַב אַמִי אַרְבַּע מֵאוֹת סִפְרֵי תּוֹרָה. נראה לי בס"ד הם באו ללמד דין בדבר זה לומר שפסוק אחד לבדו נקרא תורה וגם באו ללמד דמותר לכתוב פסוק לבדו כדי ללמד לתינוקות ולא אמרינן הרי זה משליכו לאיבוד ושני דברים אלו שבאו ללמד אמרו אותם בלשון חידה לרב המנונא והוא פירש חידתם תכף ומיד.
ונראה לי בס"ד דרבי אמי עשה כן בכונה מכוונת לכתוב פסוק זה ארבע מאות פעמים לא פחות ולא יותר כדי להכניע בזה ארבע מאות כוחות של סטרא אחרא בסוד וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ (בראשית לב, ז) גם כיון לבטל בזה קליפת עין הרע הנקראת רַע עַיִן [400] שהוא מספר ארבע מאות מעל תינוקות של בית רבן וגם עוד להמשיך להם לב משכיל בתורה כי מַשְׂכִּיל [400] עולה מספר ארבע מאות וגם בחר בפסוק זה דראשי תיבות שלו הם יועילו לכוין בהם האדם קודם הזווג עם אשתו כדי שתתעבר בבן זכר אם יכוין האותיות בנקודות הידועים שכתבתי אותם במקום אחר בס"ד [תּצֶלַמֵּמקֻיָ היוצא מן ראשי תיבות תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב].