פרשנות מצטטת על בראשית מא:לט

אלה תולדות יעקב יוסף. היה ראוי שיזכיר תולדותיו כולן, אבל דרך הפשט כלל תולדותיו ביוסף להורות שהוא כלול מכל מעלות שאר אחיו. וכן דרשו רז"ל כל מעלות מדות השבטים היו בו. בכורתו של ראובן שנאמר (דברי הימים א ה׳:א׳) ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו ליוסף. מלכותו של יהודה שנאמר (בראשית מ״ב:ו׳) ויוסף הוא השליט על הארץ. נבואתו של לוי (שם מא) ויהי כאשר פתר לנו כן היה. חכמתו של יששכר שנאמר (שם) אין נבון וחכם כמוך.

פן יפגענו פן יפגעך היו רוצים לומר, אלא שחלקו כבוד למלכות. לשון רש"י. (רש"י על שמות ה׳:ג׳) ורבי אברהם אמר (אבן עזרא על שמות ה׳:ג׳) פן יפגענו כולל אנחנו הישראלים גם אתה פרעה וכל מצרים ולכן בראותם מכת בכורות אמרו כלנו מתים (שמות י״ב:ל״ג), כי נתברר להם דברי משה שאמר פן יפגענו בדבר, וגרשו אותם ללכת לזבוח. ואין דברו זה נכון, כי לא צוו לאמר שיהיה בישראל דבר או חרב אם לא יזבחו, והם לא ישנו בשליחות השם דבר: ועל דרך האמת הוא סוד הקרבנות, שהם כופר מן הפגיעה, כי לפניו ילך דבר (חבקוק ג ה) או בחרב הקשה ואמר זה, כי הקב"ה צוה אותם שיאמרו ואמרתם אליו ה' אלהי העברים נקרה עלינו ונזבחה לה' אלהינו (שמות ג׳:י״ח), והם אמרו כה אמר ה' אלהי ישראל שלח עמי (שמות ה׳:א׳), והנה פרעה היה חכם גדול ויודע את האלהים ומודה בו, כאשר אמר הוא או מורישו ליוסף, אחרי הודיע אלהים אותך (בראשית מא לט), איש אשר רוח אלהים בו (שם לח), אבל לא היה יודע את השם המיוחד, וענה לא ידעתי את ה' (ה' פסוק ב), והם נזכרו, וחזרו ואמרו לו כאשר צוו אלהי העברים נקרא עלינו (ה' פסוק ג), כי הזכירו לו אלהי העברים בלבד שהוא אל שדי, ואמר נקרא עלינו שהודיעוהו לשון המקרא כאשר נצטוו לו, ופירשו לו כי במקרא הזה אשר נקרא עליהם יצטרכו לזבוח לפניו פן תהיה הפגיעה בדבר או בחרב. וכענין הזה בא בדבר בלעם, שנאמר ויקר אלהים אל בלעם, ויאמר אליו את שבעת המזבחות ערכתי ואעל פר ואיל במזבח (במדבר כג ד):

ובג' נבנה ביהמ"ק ועתיד להבנות ובג' עתיד ליתן לישראל שנאמר כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה. ולפ"ז אתי שפיר מאמרם בברכות דג"ל ע"א כל מי שיש בו דעת כאילו נבנה בית המקדש בימיו. וכבר פירשתי במאמר זה בסה"ק ראה חיים סדר דברים. ועתה לפי זה אתי שפיר דהרי מי שחננו ה' בדעת הוא שהשיג חכמה ובינה מקודם וכדפירש מוה"ר תהלה לדוד ז"ל בפסוק אחרי [בראשית מא, לט] הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך דאיש אשר רוח אלהים בו, דהוא דעת קדושים יע"ש, וא"כ כל מי שיש בו דעת דהשיג עד דעת ויש בו חכמה ובינה ודעת באמת קנה הוא כאילו נבנה בית המקדש בימיו, דבהני תלתא הוא שנבנה המשכן ומקדש א' והעתיד להבנות.