פרשנות מצטטת על בראשית מב:א

וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ. הִנֵּה הַשְּמִיעָה תֵּאָמֵר עַל הַדָּבָר הַבִּלְתִּי הֹוֶה בִּזְמַן הַמְסֻפָּר. כִּי אָמְנָם עַל הַדָּבָר הַהֹוֶה אָז תִּפּוֹל רְאִיָּה לְרָחוֹק וְלַקָּרוֹב, כְּעִנְיַן "וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ־שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם" (בראשית מב:א), "וַיַּרְא בָּלָק" (במדבר כב:ב), "וְרָאוּ כָּל־עַמֵּי הָאָרֶץ" (דברים כח:י). וּבִהְיוֹת שֶׁיְּצִיאַת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם הָיְתָה אָז דָּבָר הֹוֶה, לְפִיכָךְ אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: מָה שְׁמוּעָה שָׁמַע, קְרִיעַת יַם סוּף וּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁתֵּי אֵלֶּה כְּבָר עָבְרוּ אָז. אַמְנָם כְּשֶׁנְּפָרֵשׁ כִּי הוֹצִיא שֶׁהוּא כְּמוֹ כַּאֲשֶׁר הוֹצִיא, יֵאָמֵר שֶׁשָּׁמַע כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֵל יִתְבָּרַךְ כַּאֲשֶׁר הוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וְהֵם הַמַּכּוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים וְכוּ'. וּלְכֵן נָשָׂא לִבּוֹ לָלֶכֶת בְּעַצְמוֹ אֶל הַמִּדְבָּר, וְלֹא שָׁלַח עַל יְדֵי שָׁלִיחַ לְמֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו, כִּי חָפֵץ לִדְרוֹשׁ אֱלֹהִים, כְּעִנְיַן מֶלֶךְ בָּבֶל אֲשֶׁר שָׁלַח לִרְאוֹת אֶת הַמּוֹפֵת אֲשֶׁר הָיָה בָּאָרֶץ (דברי הימים ב לב:לא).

כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ. אוּלַי שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא שֶׁלֹּא נִשְׁאַר אֶלָּא שִׁעוּר הַמַּסְפִּיק לִזְמַן הֲלִיכָתָם וּבִיאָתָם, וְיֹאמַר גַּם עַל זֶה ״כִּלּוּ״ כִּי צְרִיכִין לְהָבִיא עוֹד. אוֹ לְפִי מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית י.) כִּי יַעֲקֹב הֵכִין תְּבוּאָה לִשְׁנֵי רָעָב, הָיוּ אוֹכְלִים בְּמֶשֶׁךְ הֲלִיכָתָם וַחֲזָרָתָם מֵהַמְזוּמָן אֶצְלוֹ, וְלָזֶה דִּקְדֵּק הַכָּתוּב לוֹמַר ״כִּלּוּ הַשֶּׁבֶר אֲשֶׁר הֵבִיאוּ מִמִּצְרַיִם״ לוֹמַר אוֹתוֹ הַשֶּׁבֶר כִּלּוּ וְלֹא כָּל הַשֶּׁבֶר שֶׁהָיָה לָהֶם.

וְעִנְיַן הַצְפָּנָה זוֹ נִרְאֶה לִי, שֶׁאִם יִמְצָא הָאִיש הַיִּשְׂרְאֵלִי בְּגָלוּת הַחֵל הַזֶּה אֵיזוֹ הַצְלָחָה זְעֵיר שָׁם, אָז יַטְמִינוּ וְיַצְפִּינוּ הַכֹּל בִּפְנֵי עֵשָׂו, כִּי אֵין לְךָ אֻמָּה שֶׁמִּתְקַנֵּאת בְּיִשְׂרָאֵל כְּמוֹ עֵשָׂו, כִּי לְדַעְתָּם הַכֹּל גְּזוּלָה בְּיָדָם מֵהֶם מִן בִּרְכַּת יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁלָּקַח בִּרְכוֹתָיו שֶׁל עֵשָׂו בְּמִרְמָה, וְכֵן יַעֲקֹב צִוָּה לְבָנָיו ״לָמָּה תִתְרָאוּ״ (בראשית מב א), פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י, בִּפְנֵי בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו כְּאִלּוּ אַתֶּם שְׂבֵעִים, כִּי שְׁנֵיהֶם סוֹבְרִים שֶׁיִּצְחָק גָּזַל הַצְלָחַת יִשְׁמָעֵאל, וְיַעֲקֹב גָּזַל הַצְלָחַת עֵשָׂו עַל יְדֵי הִשְׁתַּדְּלוּת. עַל כֵּן צִוָּה דַּוְקָא עַל עֵשָׂו ״פְּנוּ לָכֶם צָפוֹנָה״ שֶׁלֹּא יִתְקַנֵּא בָּכֶם. וְזֶה הֵפֶךְ מִמַּה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ בְּאַרְצוֹת אוֹיְבֵיהֶם, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָנֶה הוּא מַרְאֶה אֶת עַצְמוֹ בְּמַלְבּוּשֵׁי כָּבוֹד וּבָתִּים סְפוּנִים וַחֲשׁוּבִים כְּאִלּוּ הָיוּ לוֹ כַּמָּה אֲלָפִים, וּמְגָרִים הָאֻמּוֹת בְּעַצְמָם, וְעוֹבְרִים עַל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״פְּנוּ לָכֶם צָפוֹנָה״. וּמִנְהָג זֶה הוּא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמֵּנוּ וְהוּא הַמְסַבֵּב אֶת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ. וְהַמַּשְׂכִּילִים יָבִינוּ לָקַחַת מוּסָר.

ויקרא רעב. כדי להגלותם למצרים (מצאתי):