פרשנות מצטטת על בראשית מו:כט

וישקהו: אומר ראז' (ואחרים לפניו) כי הנקודות שעל המלה הזאת, להורות שבקצת ספרים לא היתה כתובה, ושכן Origenes לא מצא אותה בספריו. ואמת הוא כי על הרוב אין נפילה על הצואר בין האוהבים אלא לנשק, וא"כ היה אפשר שיאמר הכתוב ויפל על צואריו ויבכו בלא מלת וישקהו, והיתה הנשיקה מובנת מאליה, כמו ביוסף עם יעקב (למטה מ"ו כ"ט) ויפל על צואריו ויבך על צואריו עוד. שנשק אותו אעפ"י שלא נכתב. ואפשר ג"כ כי בחוזק ההתפעלות ישאר האוהב על צוארי האוהבו משתאה ומשתומם, ולא ישקהו, ויתכן שכן היה הענין ביוסף עם יעקב, אבל יעקב ועשו אין ספק כי לא היתה ביניהם חבה יתרה, ולא היה שם חוזק התפעלות שיגרום לאחד מהם שישאר משתאה ומשתומם.

נתוסף לו תאוה כו' דריש מלת עוד כי מיותר הוא. ואע"ג דגם בלאה כתיב שלש פעמים זא"ז ותהר עוד ותלד בן. אבל שמה יספר הכתוב מפעולות התכופות זו אחר זו. ולכן הוא מטבע הלשון לכתוב עוד שיהיה במשמע שהמה פעולות נפרדות ולא היו בבת אחת. אבל פה הפסיק הרבה בין לידת קין והבל ללידת שת. לכן עוד הוא למותר. ואולי דריש עוד מלשון חוזק ותוקף וכמו שכתב רש"י על הפסוק לקמן מ"ו ויפול על צואריו ויבך על צואריו עוד והוא מלשון מעודד ענוים וכדומה. וז"ש וידע אדם עוד בחוזק ובתוספת תאוה את אשתו:

ואת עמו: ההולכים רַגְלִי, ולא אכחיש שהיו שם ג"כ מרכבות, שהרי כתוב ויסר את אופן מרכבותיו (למטה כ"ה), אבל ל' אסירה נופל על הבהמה, כמו אסרו הסוסים (ירמיה מ"ו ו'), ואסרתם את הפרות בעגלה (ש"א ו' ו'), כי אם הסוס אסור והחמור אסור (מ"ב ז' ד'), ואין לטעון מן ויאסר יוסף מרכבתו (ברא' מ"ו כ"ט) כי אמנם גם מרכבה נאמר על הסוסים, ובפרט על ארבעה סוסים, ככתוב ותעלה ותצא מרכבה ממצרים בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה (מ"א י' כ"ט) ואח"כ קראו לכלי מושב שהסוסים מושכים רכב ומרכבה, כמו רכב ברזל, גם כי לא הרי מושב כהרי מרכב, ולא יצדק ל' רכיבה על הישיבה במרכבה, אלא על הרכיבה ע"ג בהמה, ורק דרך השאלה קראו לכלי שיושבים בו מרכבה ורכב.