שֹׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים תִּֽתֶּן־לְךָ֙ בְּכָל־שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לִשְׁבָטֶ֑יךָ וְשָׁפְט֥וּ אֶת־הָעָ֖ם מִשְׁפַּט־צֶֽדֶק׃
ברית משה
מ"ע (א) להחרים שבעה עממים שנ' כו'. הפסוק פרשת שופטים פ"כ פי"ז ונכפלה בפרשת ואתחנן פ"ז פ"ב וכן נקטו ז"ל את הפסוק דפ' שופטי' הרמב"ם בסה"מ מ"ע קפ"ז ובחיבורו הלכו' מלכים פ"ה הל"ד והזה"ר מ"ע רכ"ז אות ע"ו אבל השאר מוני מצות ז"ל נקטו את הפסוק דפ' ואתחנן החינוך האה"מ מצ' תכ"ה העי"מ המצה"ש ומהר"ש מל' תכ"ו הפוע"צ מ"ע קע"ט הכ"ת מ"ע קצ"ד המעיי"ח דף קנ"א ע"א אות נ"ד וא"כ לכאו' טעמא בעי דמדוע לא נקטו רבינו ודכוותיה ג"כ את הפסוק דפ' ואתחנן שהוא קודם, ונ"ל בס"ד כיון דהירושלמי קידושין פרק ד' הלכה א' בד"ה כך עשו נקט את הפסוק דפרשת שופטים ע"כ נקטו גם הם כן אבל החינוך ודכוותיה שמנו כפי סדר התורה ע"כ נקטו את הפ' שקודם, ולענין נשים אי שייך בהו המ"ע זו עי' דבר מצוה עשין סי' קפ"ז:
רלב"ג
והמלך שלמה אהב נשים וגו'. הנה גנה אותו משני צדדין האחד שהוא לקח נשים מן הגוים אשר הזהירה התורה שלא נתחתן בם כדי שלא יטו את לבבינו אחרי אלהיהם, והצד השני מפני שהרבה לו נשים אשר הזהירה התורה אותו מזה בפרשת שופטים ואם אמר אומ' שכבר ראוי שנחשוב שנתגיירו כבר קודם שלקחתם שלמה הנה עם כל זה לא היה נמלט מהגנות כי בת פרעה היתה אסור לבא בקהל ה' גם אחר שנתגיירה כי דור שלישי לבד מותר להם לבא בקהל ה' והעמונית ומואבית הם גם כן מעם שאינו ראוי לבא בקהל שנאמר לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' ואף על פי שנקבותיה' לא נאסרו לבא בקהל כמו שבארנו שם הנה לא היה ראוי למלך שיבא בהן כי הזרע שיהי' לו מהן א"א שיהיה שלם מאד וכבר היה ראוי לשלמה שידקדק מאד שיהיה זרעו שלם עם ה' כדי שיתקיים לו הברית שכרת השם לדוד אביו להתקיים לו המלוכה תמיד אם ישמרו בניו תורתו הלא תראה שרחבעם היה בן עמונית ועשה הרע בעיני ה' ועוד כי מפני שהניח שלמה את נשיו לעבוד אלהיהן הרי הן כאילו לא נתגיירו והנה אמר ואת בת פרעה מלך מצרים לפי שבה נטה יותר מדרכי התורה ממה שנטה בלקיחת שאר נשיו הנכריות והיא ג"כ היתה חביבה לו מאד עד שכבר בנה לה בית באופן הנזכר במה שקדם:
אבן עזרא
יש אומרים כי טעם אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר והנה הם הלכו במדבר ארבעים שנה וזה פי' ויהי בארבעים שנה. ואלה טעו כי עד קדש ברנע באו בשנה השנית רק ויהי בארבעים שנה דבק עם דבר משה והישר בעיני שפירושו אלה הדברים שהם דברי המצות הכתובים בפרשת ראה אנכי ושופטים וכי תצא והיה כי תבא כבר אמר אותם כאשר היו במדבר ויהי' דבר משה מושך עצמו ואחר עמו וכן הוא דבר משה במדבר בערבה מול סוף מיום שנסעו מסיני: