וְנִגְּשׁ֣וּ הַכֹּהֲנִים֮ בְּנֵ֣י לֵוִי֒ כִּ֣י בָ֗ם בָּחַ֞ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לְשָׁ֣רְת֔וֹ וּלְבָרֵ֖ךְ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה וְעַל־פִּיהֶ֥ם יִהְיֶ֖ה כָּל־רִ֥יב וְכָל־נָֽגַע׃
רש"י
והכהנים אומרים - כדכתיב לעיל ונגשו הכהנים בני לוי ולא פירש על מי הם נגשים:
הטור הארוך
אל משה ואל אהרן. כתב הרמב"ן בעבור כי על פי אהרן יהיה כל ריב וכל נגע היה הדבור גם לאהרן או למשה שיאמר לאהרן על דעת רבותינו. ולא אמר כאן דבר אל בני ישראל כי הכהנים בראותם הטמאים יכריחום להסגר ולהטהר ובפרשת הטהרה אמר אל משה זאת תהי' תורת המצורע כי אין צורך להזהיר ישראל בטהרה וגם לא הכהן להקריב הקרבנות כי ברצון יעשון ובפרשת הזב אמר דברו אל בני ישראל ואמרתם אליהם בעבור שהוא דבר סתר ואין אחר מכיר בו צריך להזהירם שיודיע כל אחד חוליו לכהן:
רמב"ן
אל משה ואל אהרן בעבור כי על פי הכהן יהיה כל ריב וכל נגע (דברים כא ה) היה הדבור גם אל אהרן או למשה שיאמר לאהרן על דעת רבותינו (ריש מכילתא) ולא אמר בכאן "דבר אל בני ישראל" כי הכהנים בראותם הטמאים יכריחום להסגר ולהטהר ואמר בפרשת הטהרה (להלן יד א ב) אל משה לאמר זאת תהיה תורת המצורע כי אין צריך להזהיר ישראל בטהרה וגם לא לכהן להקריב הקרבנות כי ברצון יעשו כן ובפרשת הזב אמר (שם טו ב) דברו אל בני ישראל ואמרתם אליהם בעבור שהוא דבר סתר ואין מכיר בו יזהירם שיודיע כל אחד חליו לכהן: