פרשנות מצטטת על דברים כא:יא

וְרָאִיתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃

ברכת אשר

כשקראתי שוב את דברי "אור החיים" הק' כאן: "שכל ספר תוכחות הם מוסר ממשה לעובר פי ה'", הוקשה לי: הרי ישנן כמה וכמה מצוות שנתחדשו בספר זה כמו עדים זוממים (להלן יט, טז-כא), אשת יפת תואר (להלן כא, י-יד), בן סורר ומורה (להלן כא, יח-כא), מוציא שם רע (להלן כב, יג-יט), גירושי אישה (להלן כד, א-ד) וייבום (להלן כה, ה-ו)? צריך לומר שבעל "אור החיים" הק' מודה לדברי הקדמתו של הרמב"ן לספרנו, שם מבואר שגם המצוות שמופיעות לראשונה בספרנו נאמרו כבר למשה בסיני או באוהל מועד בשנה הראשונה. (פ' דברים תשס"ב)
שאל רבBookmarkShareCopy

רלב"ג ביאור המלות

לא תוסיפו מן הדבר אשר אנוכי מצוה אתכם. הזהיר בזה המקום שלא להוסיף דבר על מצות התורה ושלא לגרוע מהם כדי שישמרו מצות התורה בכללם ולזה הוא מבואר שההוספת במצות שיהיה תכלית לשמור מצות התורה לא נמנעה וההוספה במצות שיהיה תכלית לשמור מצות התורה לא נמנעה וההוספת שתכליתה אין לשמור מצות התורה לא נמנעה וכן הענין בגרעון משל ההוספה שאינה לשמור מצות התורה אך להפך כי התורה התירה בעילת אשת יפת תואר אשר ישבנה במלחמה בתנאים שנזכרו בפרשת כי תצא ואם יוסיפו על זאת המצוה ויעשו זה הדין ביפת תואר שלא ישבנה במלחמה הנה זאת ההוספה הוא כנגד כונת התורה וכן אם לוקחו על ארבעה מינים שבלולב מין או מינין אחרים כי אז תפסד כונת התורה. וכן אם חדשו מצוה יש בה קצת הריסת כונת התורה משל ההוספה שהיא לשמור כונת התורה הגדרים שהוסיפו חכמים כמו אמירה לגוי בשבת שהוא שבות ושלא להכין בי"ט להאכיל את הגוי ומה שידמה לזה ויש ג"כ שם קצת מצו' מדרבנן כמו נר חנוכה וקריאת מגלה והכונה בזה ההמשך לכונת התורה שהשתדלה במקומות רבים לפרסם הניסים להוסיף אמונה בשם יתעלה משל הגרעון שאינו לשמור כונת התורה כאלו תאמר שגרעו ממצות יבום וחליצה ויתקנו שאם לא יחפוץ ליבם תהיה אשת המת מותרת לאחר בלא חליצה או שיגרעו כל זאת המצוה בכללה והנה ירבו המשלים על זה משל הגרעון שהוא לשמור כונת התורה שאם יתקנו שתהיה מצות חליצה קודמת למצות יבום מפני ראותם שכונת היבום אינה לשם שמים במייבמים או אם יתקנו שיהיה אסור לבא על יפת תואר קודם שנתגיירה והוא מבואר שלא יוכלו לגרוע מצוה בכללה לשמור כונת התורה ולפי שהוא אפשר שיחשוב חושב שכבר תשלם כונת התורה בזולת המצוה התלויה בארץ אחר שאין נוהגות בכל מושבו' והתורה ראוי שתהיה השלמת התועלת למקיימים אותה באי זה מקום שיהיה הוסיף להזהיר על דבר המצות ההם כאמרו ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני יי' אלהי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה והם הקרבנות והטמאות והטהרות ומתנות כהונה ולויה:
שאל רבBookmarkShareCopy

קרית ספר

מצות רמח דין אשת יפת תואר כדכתיב כי תצא למלחמה וגו' וראית בשביה וגו' שאם תקפו יצרו בועל אשה בגיותה ומכניסה לביתו כדכתיב וחשקת בה ולקחת לך לאשה והבאת אל תוך ביתך וגו' ואסור לבוא עליה ביאה שניה עד שישאנה [כרב לגבי רבי יוחנן והיינו משום דמשמע ליה קרא (דברים כא, יא) וחשקת ביאה ראשונה, והדר ולקחת והבאתה אל תוך ביתך].
שאל רבBookmarkShareCopy