פרשנות מצטטת על דברים כב:יב

דאי מדרבנן למה לי למישרי סדין בציצית - דכתיב לא תלבש שעטנז וסמיך ליה גדילים תעשה לך (דברים כב) פשיטא דמותר:

רש"י ד"ה על בשרו, שלא יהא דבר חוצץ בינתים. ע"כ. הניחא שהכהנים הלכו בלי ציצית, שהרי לא לבשו בגד בעל ד' כנפות, וציצית חובת גברא. אבל המעיל של הכהן הגדול, לפחות לפי הרמב"ם, שלמעיל לא היו בתי ידיים והיה נחלק לשתי כנפיים מסוף הגרון עד למטה (כלי המקדש ט, ג), למה פטור מציצית? ולא ראינו שיכתוב מישהו, כי עיגלו את פינותיו כמו שעושים ליטוואקים מקפידים בפראק! (פ' צו תש"ס) לשאלה זו נדרש בעל ה"מנחת חינוך" (מצוה צט אות ד) וכתב שקיימא לן "כסותך" (דברים כב, יב) - ולא של אחרים (חולין קלו ע"א). וכיון שהמעיל היה של הקדש (או קדושת דמים או קדושת הגוף) ממילא פטור מציצית.

מעפורת של ספרין. המשנה בשבת מזהירה: "לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל" (פ"א ה"ב), והבבלי מסביר: "מאימתי התחלת תספורת? אמר רב אבין: משיניח מעפורת של ספרין על ברכיו" (שבת ט ע"ב). הספר מכסה את המסתפר באריג שאינו חייב בציצית: " 'בה' (דברים כ"ב, יב) – פרט למעפורת שלא תכסה ראשו ורובו" (ספרי דברים פיסקא רלד, מהד' פינקלשטיין עמ' 267). כלומר, מפית או סדין קטן שאינו בכלל תלבושת (איור 31).

מאי בינייהו - מ"מ בין למר ובין למר בעינן ד' ציצית כדכתיב (דברים כב) על ארבע כנפות כסותך:

זכור. זָכוֹר וְשָׁמוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד נֶאֶמְרוּ, וְכֵן מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת (שמות ל"א), וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים (במדבר כ"ח); וְכֵן לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז, גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ (דברים כ"ב); וְכֵן עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ (ויקרא י"ח), יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ (דברים כ"ה); הוּא שֶׁנֶּאֱמַר אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי (תהילים ס"ב): זכור. לְשׁוֹן פָּעוֹל הוּא, כְּמוֹ אָכוֹל וְשָׁתוֹ (ישעיהו כ"ב), הָלוֹךְ וּבָכֹה (שמואל ב ג'), וְכֵן פִּתְרוֹנוֹ: תְּנוּ לֵב לִזְכֹּר תָּמִיד אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, שֶׁאִם נִזְדַּמֵּן לְךָ חֵפֶץ יָפֶה תְּהֵא מַזְמִינוֹ לְשַׁבָּת (מכילתא):