וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גָר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
רמב"ם
הדבר שהיו קורין הוא הכתוב בפרשת והיה כי תבוא הוא אמרו וענית ואמרת לפני ה' אלהיך עד סוף הפרשה וכבר בארנו שהמבריך הוא מי שמותח ענפי האילן בארץ וטומנם שם ועוד יתבאר לקמן מאיזה טעם אינו מביא ואין הלכה כרבי יהודה:
משנת ארץ ישראל
בהצעת מצוות הבאת ביכורים נאמר כי על המביא את ביכוריו להביאם אל המקום אשר יבחר ה', על הכהן לקחת את הטנא ולהניחו לפני המזבח ועל המביא "וענית ואמרת לפני ה' אלהיך ארמי אבד אבי" וכו' (דברים כו ה). הפרק כולו סודר את ההלכות מי זכאי להביא ביכורים ומי מן המביאים זכאי אף לקרוא לפני המזבח את הפרשה הערוכה בתורה.