וִֽיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן מָלֵא֙ ר֣וּחַ חָכְמָ֔ה כִּֽי־סָמַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אֶת־יָדָ֖יו עָלָ֑יו וַיִּשְׁמְע֨וּ אֵלָ֤יו בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ וַֽיַּעֲשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃
רש"י
וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת משֶׁה מְחוּבָּר עַל סֵדֶר הַתּוֹרָה הַמְסַיֶּימֶת בִּפְטִירַת משֶׁה, וְזֶה מְחוּבָּר לָהּ.
אבן עזרא
ואמלא אתו.כמו ויהושע בן נון מלא רוח חכמה (דבר' לד, ט) וכתוב ונחה עליו רוח ד' (ישעי' יא, ב) ופי' מה היא רוח ד' והיא רוח חכמה ובינה (שם), החכמה היא הצורות האצורות באחרונית מוח הראש ומלת תבונה גם בינה מגזרת בֵין והיא הצורה העומדת בין צורת הדעת ובין צורת החכמה כנגד הנקב האמצעי במוח הראש כי החכמה כנגד הנקב האחרון והדעת המתחברת בנקבי המוח על המצח מההרגשות ובלשון ישמעאל קורין הדעת אלתכיי"ל והתבונה אלפכר"ה, והחכמה אלחכמ"ה, והנה בצלאל היה מלא כל חכמה בחשבון ומדות וערכים ומלאכת שמים וחכמת התולדת וסוד הנשמה והיה לו יתרון על כל אנשי דורו, שהיה יודע כל מלאכה, כי רבים חכמי לב לא ידעו אפילו מלאכה אחת על כן כתוב ובכל מלאכה בוי"ו:
קרית ספר
אין קרוי אלהים אלא ב"ד שנסמך בא"י ואין סומכין בח"ל אפילו היו הסומכים בא"י [דאף על גב דמשה כשסמך את יהושע (במדבר כז, כג; דברים לד, ט) היה בחוצה לארץ אכתי לא נתקדשה ארץ ישראל] ויכולין לסמוך הרבה בבת אחת כמו משה שסמך ע' זקנים וכן לסמוך לדבר אחד וכן עד זמן כך.