פרשנות מצטטת על ויקרא ט:ז

וְזֶה לְדַעַת רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי שֶׁאָמַר בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, עַל הַקְּרִיבָה מֵתוּ, וְגַם לִסְבָרַת רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא שֶׁאָמַר כְּדַי קְרִיבָה לְעַצְמָהּ וּכְדַי הַקְרָבָה לְעַצְמָהּ, אֲבָל לְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר עַל הַהַקְרָבָה מֵתוּ, הִנֵּה לִסְבָרַת הָאוֹמֵר ״אַחֲרֵי״ מוּפְלָג יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב בְּאֹפֶן אַחֵר. וְהוּא בְּהַקְדִּים לַחְקֹר לָמָּה לֹא צִוָּה ה׳ עַל מִשְׁפַּט יוֹם הַכִּפּוּרִים הָאָמוּר בְּפָרָשָׁה זוֹ עַד הֵן הַיּוֹם, וְלֹא צִוָּה בְּיוֹם צַוּוֹתוֹ בְּעִנְיַן קָדְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן, וְכַאֲשֶׁר אָמַר לוֹ (ויקרא ט:ז) ״קְרַב אֶל הַמִּזְבֵּחַ״ שָׁם הָיָה לוֹ לוֹמַר לוֹ ״לֹא יָבֹא אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה״. הָאֱמֶת שֶׁמְּדֻיָּק הוּא הָאִסּוּר מֵאָמְרוֹ ״קְרַב אֶל הַמִּזְבֵּחַ וַעֲשֵׂה אֶת״ וְגוֹ׳, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא ״עֲשֵׂה אֶת חַטָּאתְךָ״ וְגוֹ׳, וְלָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״קְרַב״ וְגוֹ׳, וְרַזַ״ל (תורת כהנים) דָּרְשׁוּ דְּרָשׁוֹת, וּלְדַרְכֵּנוּ נִרְאֶה שֶׁאָמַר אֵלָיו ״קְרַב אֶל הַמִּזְבֵּחַ״ – אֵין לְךָ רְשׁוּת לִקְרַב אֶלָּא לַמִּזְבֵּחַ וְלֹא לִפְנִים, אֶלָּא שֶׁשָּׁם הָיָה לוֹ לְצַוּוֹת בְּאַזְהָרָה זוֹ דְּ״אַל יָבֹא וְגוֹ׳ וְלֹא יָמוּת״.

וְאַל יָבֹא – אָמַר וָא״ו בִּתְחִלַּת דִּבּוּר, מִלְּבַד מַה שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, נִרְאֶה עוֹד לוֹמַר כִּי לְצַד שֶׁקָּדַם מֹשֶׁה וְאָמַר לְאַהֲרֹן בְּיוֹם רִאשׁוֹן לִמְשִׁיחָתוֹ (ויקרא ט:ז) ״קְרַב אֶל הַמִּזְבֵּחַ וַעֲשֵׂה״ וְגוֹ׳, מַשְׁמָעוּת הַדְּבָרִים יַגִּידוּ כִּי לַמִּזְבֵּחַ יִקְרַב וְלֹא לִפְנִים מִן הַמִּזְבֵּחַ, וְאָמְרוּ מְאוֹרֵי עוֹלָם שֶׁהֵם רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים מא:) כִּי לָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה עֲשֵׂה, וּמֵעַתָּה הֲרֵי קָדַם לוֹ עַל הַכְּנִיסָה עֲשֵׂה, לָזֶה הוֹסִיף כָּאן לָאו עַל הַדָּבָר וְאָמַר וְאַל יָבֹא.

ויאמר הנני. אמר יתברך אתה ענית הנני כמו אברהם זקנך וכתיב במקום גדולים אל תעמוד. אמר לו יתברך אל תקרב הלום לא לכהונה דכתיב ביה קרב אל המזבח ולא למלכות דכתב ביה הלום גבי דוד:

ושימש יום אחד - עבודת שמיני הוטלה עליו שנאמר (ויקרא ט׳:ז׳) קרב אל המזבח:

שכת בעדו. הגנת בעדו כמחיצה זו כמו הסר משוכתו (ישעיהו ה׳:ה׳) מחיצתו וכל בעד האמור בלשון עברי אינו אלא לשון כנגדו ובפניו כמו וכפר בעדו (ויקרא ט״ז:ו׳) קנח העון כנגדך ובפניך להיות הכפרה מגן בעדך וכן ה' מגן בעדי (תהילים ג׳:ד׳):