פרשנות מצטטת על ויקרא כ:ד

לפי שאמר מעביר בנו וכו'. פירוש, דהך קרא "כי מזרעו נתן למולך", וכן "בתתו מזרעו למולך" (פסוק ד), קרא יתירה הוא, דהוי למכתב "אשר יתן מזרעו למולך" (פסוק ב), וממילא כי אמר קרא "והכרתי אותו מקרב עמו" בודאי קאי על נתינת הזרע למולך:

והיה נראה לנו כי טעם באבן שם המין כמו ויהי לי שור וחמור ודברי הקבלה נכונים והם אמת. ויאמר רבי יונה המדקדק הספרדי נ״ע כי פירוש ובמשפחתו הדומה אליו ומי הביאנו בצרה הזאת רק פירוש כמשמעו כי עם הארץ יעלימו עיניהם בעבור שהם ממשפחתו:

61. וכי מה היתה סנהדרין מועלת להן. כלומר, הרי הכוונה במשנתנו לבטול כח הסנהדרין (מחמת המלכות) לענוש כדין, אבל עדיין היו מורים הלכה למעשה, ולמה בטל השיר בבתי המשתאות ולא ערב להם יותר השכר, משום שאין בכח הסנהדרין להפעיל את העונשין. ובירושלמי פ"ט הי"ב, כ"ד ע"ב: וכי מה היתה סנהדרין גדולה מועלת, אלא לפי שנאמר (ויקרא כ', ד') ואם העלם יעלימו עם הארץ וכו', לבלתי המית אותו, בכל מיתה שירצו. ועיין בתו"כ קדושים סוף פרק ח' הי"ב, צ"א ע"ג. ועיין מ"ש להלן.