וַיִּֽתְקַבְּצ֣וּ יַחְדָּ֔ו לְהִלָּחֵ֥ם עִם־יְהוֹשֻׁ֖עַ וְעִם־יִשְׂרָאֵ֑ל פֶּ֖ה אֶחָֽד׃ (פ)
רמב"ן
וטעם ראשיכם שבטיכם ראשיכם ראשי שבטיכם כמו והנבואה עודד הנביא על דעת ר"א (אבן עזרא על דברים כ״ט:ט׳) ועל דעתי הכתוב יכלול ויפרוט והכלל ראשיכם וכל שבטיכם וחזר ופרט זקניכם ושטריכם שהם ראשיכם כי זקן ונשוא פנים הוא הראש וכן אמר (דברים ל״א:כ״ח) הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם ושוטריכם כי כל איש אשר לו שררה ומנוי על הצבור יקרא ראש נאמר בנשיאים (במדבר א טז) ראשי אלפי ישראל כי הם במעלה הגדולה לכל אלפי ישראל ונאמר במרגלים (שם יג ג) ראשי בני ישראל המה שהם ראשים בבני ישראל לא ראשים לכל בני ישראל וכלם בכלל ראשיכם וחזר ואמר כל איש ישראל שהם שבטיכם והזכיר עוד הטף והנשים והגרים וחוטבי עצים ושואבי מים אשר להם מערב רב והביא שם הטף להביאם בברית כי אפילו עם הדורות העתידים יכרות ברית או כדי לזכותם כטעם שאמרו בהקהל (חגיגה ג) ורבותינו אמרו (יבמות עט) שבאו קצת כנענים בימי משה כדרך שבאו בימי יהושע ונתנם חוטבי עצים ושואבי מים לעדה ולמשכן ה' ואין הכונה לומר שרמו אותו אבל באו אליו להשלים עמו כי כן המשפט כאשר ביארנו (לעיל כ י יא) וכך מצאתי במדרש תנחומא (נצבים ב) ללמדך שבאו אצל משה ולא קבלם כלומר שלא יכלו לרמותו לכרות להם ברית אבל עשאם מיד חוטבי עצים ושואבי מים:
הכתב והקבלה
כי פי המדבר. ערש"י, ואמר הרע"פ כונת יוסף בזה לומר ידעתי באמת כי יקשה מאוד לאבי הזקן לצאת מהארץ, אם לא שיאלצהו החשק לראות הפלגת גדולת ועוצם כבודי, והיה ע"כ מן הצורך שאודיע לכם בפרטות כל שבחי מעלות שיש לי מהגדולה והכבוד, וכאשר תראו כן תספרו, ולא יאות לי בעצמי, כיון שפי הוא המדבר אליכם. ואין זה יאות לאנשי מדות מעולות להתפאר ולהתהלל בעצמו, וא"כ מה שאבקש שתגידו כבודי לאבי אינו אלא כדי שיבוא אצלי. והרב"ח הביא בשם מדרש רבותינו כי פי המדבר אליכם, כפי כן לבי, ואם שלא נזכר לב בכתוב דרשו כן, מפני שהיה יכול לומר כי אני המדבר אליכם, והזכיר פי מפני שהדבור המושם בפה הוא כלי הלב להוציא אשר בתוכו, לכן אמרו כפי כן לבי עכ"ד. ונ"ל להטעים עוד כי דעת רבותינו בזה כדעת קצת המפרשים שם פה על החפץ והרצון, כמו ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה (ירמיהו ט״ו:י״ט) שפירשוהו כחפצי ורצוני, וכן הן אני כפיך לאל (איוב ל״ג:ו׳) פירשוהו כפיך כחפצך וכרצונך וכן ויתקבצו יחדו להלחם פה אחד (יהושע ט׳:ב׳) ענינו הסכמת רצון כלם, ועל כוונה זו יבואר שם פה המוזכר אצלו ית' כמו על כל מוצא פי ה' יחיה האדם, כלומר רצון ה', כן פי האמור כאן פירושו רצוני, כלומר רצוני הפנימי הוא המדבר, ואין דבורי מן השפה ולחוץ ורצון לבי בל עמו, אבל פי ולבי שוים, ורצון הפנימי מוסכם עם הדבור החיצוני, ויתורגם כי פי המדבר אליכם (אָפפענהערציג איזט, דער מיט אייך שפריכט) ויותר יתכן לפרש מלת כי ענין שווי ודמיון כמלת כמו כמבואר (לקמן מ"ו ל"ד) כי תועבת מצרים, וטעמו כאן עיניכם הם כמו פי, כלומר אתם רואים בעיניכם שהכל הוא כמו שאני מדבר בפי:
מחוקקי יהודה; יהל אור
(כא) והמכוון מזה כי טעם "ודברים אחדים" הוא הסכמה אחת, וכן "להלחם עם יהושע פה אחד" (יהושע ט, ב) שפי' בהסכמה אחת, ולפי שהי' כולם מדברים שפה אחת, הי' יותר קרובים להיות בהסכמה אחת, וכן כשמסכימים בני אדם על דבר, נראין דברי כולם כאחדים: