פרשנות מצטטת על יהושע ט:ד

וַיַּעֲשׂ֤וּ גַם־הֵ֙מָּה֙ בְּעָרְמָ֔ה וַיֵּלְכ֖וּ וַיִּצְטַיָּ֑רוּ וַיִּקְח֞וּ שַׂקִּ֤ים בָּלִים֙ לַחֲמ֣וֹרֵיהֶ֔ם וְנֹאד֥וֹת יַ֙יִן֙ בָּלִ֔ים וּמְבֻקָּעִ֖ים וּמְצֹרָרִֽים׃

הגהות ומראה מקומות

(יהושע ט):
שאל רבBookmarkShareCopy

פירוש מהרז״ו

שעשו בערמה. ביהושע ט' כל הענין:
שאל רבBookmarkShareCopy

מחוקקי יהודה; קרני אור

[ה] עיקר לשון מרמה או ערמה הוא התחכמות נגד רעהו, אלא שיש בצדק ויש בעולה, וע"כ יתורגם כ"א לפי ענינו, וכמו בערמה (יהושע ט ד) דגבעונים, כי לעצמם שבקשו להשלים, הצדק אתם תרגום "בחוכמא" ולא כמו "להרגו בערמה" (שמות כא יד) שת"א "בנכילו", וכן הוא בזה אחר שהצדק אתם תרגם לשון "במרמה" "בחוכמא", ועיין פי' המשניות להרמב"ם, תמורה פ"ה מ"א) תחבולת ההיתר תקרא הערמה ושאינן להיתר תקרא מרמה", וכן כתב התיו"ט שם שבלשון חכמים נקראה מרמה רק התחבולה שאינה להיתר, ופה מתורגם "בחוכמא" כי לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

מחטב עציך. מְלַמֵּד שֶׁבָּאוּ כְנַעֲנִיִּים לְהִתְגַּיֵּר בִּימֵי מֹשֶׁה כְּדֶרֶךְ שֶׁבָּאוּ גִּבְעוֹנִים בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ, וְזֶהוּ הָאָמוּר בַּגִּבְעוֹנִים (יהושע ט') "וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵמָּה בְּעָרְמָה", וּנְתָנָם מֹשֶׁה חוֹטְבֵי עֵצִים וְשׁוֹאֲבֵי מַיִם (עי' תנחומא):
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

מה נצטדק. לְשׁוֹן צֶדֶק, וְכֵן כָּל תֵּבָה שֶׁתְּחִלַּת יְסוֹדָהּ צָדִ"י וְהִיא בָּאָה לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן מִתְפָּעֵל אוֹ נִתְפָּעֵל, נוֹתֵן טֵי"ת בִּמְקוֹם תָּי"ו, וְאֵינוֹ נוֹתְנָהּ לִפְנֵי אוֹת רִאשׁוֹנָה שֶׁל יְסוֹד הַתֵּבָה אֶלָּא בְאֶמְצַע אוֹתִיּוֹת הָעִקָּר, כְּגוֹן נִצְטַדָּק מִגִּזְרַת צדק, וְיִצְטַבַּע מִגִּזְרַת צבע, וַיִּצְטַיָּרוּ מִגִּזְרַת וְצִיר אֱמוּנִים, הִצְטַיַּדְנוּ מִגִּזְרַת צֵדָה לַדֶּרֶךְ. וְתֵבָה שֶׁתְּחִלָּתָהּ סָמֶ"ךְ אוֹ שִׁי"ן, כְּשֶׁהִיא מִתְפָּעֶלֶת, הַתָּי"ו מַפְרֶדֶת אֶת אוֹתִיּוֹת הָעִקָּר, כְּגוֹן וְיִסְתַּבֵּל הֶחָגָב (קהלת י"ב), מִגִּזְרַת סבל; מִשְׂתַּכַּל הֲוֵית בְּקַרְנַיָּא (דניאל ז'), וְיִשְׁתַּמֵּר חֻקּוֹת עָמְרִי (מיכה ו') מִגִּזְרַת שמר; וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל (ישעיהו נ"ט), מִגִּזְרַת מוֹלִיךְ יוֹעֲצִים שׁוֹלָל (איוב י"ב), מִסְתּוֹלֵל בְּעַמִּי (שמות ט"ו), מִגִּזְרַת דֶּרֶךְ לֹא סְלוּלָה (ירמיהו י"ח):
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

מנוער. נתעורר בשרו מן הנוער שהוא מנוער ומשונק (בייסורי) חליו ואין לתיבה זו דמיון במקרא ולפי העניינים הוצרכנו לפרשו כמשמעות הענין והפותרו בלשון רפש ואומר הטי"ת נתוספ' בו כמו (בראשית מד) נצטדק טועה הוא מאוד כי אין טי"ת מתוספת בתיבה כי אם בלשון מתפעל או נתפעל ובתיבה שיסודה צד"י ולא בשאר תיבות כמו צדק ונצטדק וכמו צרוע (ויקרא יג) נצטרע, ציר נאמן, וילכו ויצטיירו, צדה הצטיידנו (יהושע ט׳:ד׳):
שאל רבBookmarkShareCopy