לֹֽא־הָיְתָ֣ה עִ֗יר אֲשֶׁ֤ר הִשְׁלִ֙ימָה֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בִּלְתִּ֥י הַחִוִּ֖י יֹשְׁבֵ֣י גִבְע֑וֹן אֶת־הַכֹּ֖ל לָקְח֥וּ בַמִּלְחָמָֽה׃
מלבי"ם
ויושבי גבעון. הם שמעו ג"כ מה שעשה (ל)יהושע ליריחו ולעי שלא פתח להם בשלום ולא החיה כל נשמה וחשבו ג"כ שלא יקבלום ישראל. והנה לפי דעת הרמב"ם (פ' ששי מה' מלכים ה"ד) נצטוו ישראל גם במלחמת מצוה שהיא מלחמת ז' עממים לקרא אליהם לשלום, וקבלת השלום תלוי אם יקבלו שלשה דברים, מס ועבדות ושבע מצות ב"נ, ואז מחויבים להשלים עמהם, כמ"ש (דברים כ, יא) והיה אם שלום תענך והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס ועבדוך. ובכ"ז אסור להם לכרות להם ברית דרך אהבה, כמ"ש (שם ז, ב) לא תכרות להם ברית. ולכן התלוננו על הנשיאים שקבלו את יושבי גבעון, מפני שכרתו להם ברית. ומה שלא פתח יהושע בשלום ביריחו ועי, מפני שקודם שעבר את הירדן שלח שלשה פרוזדיגמאות, הרוצה להשלים ישלים (ר"ל לקבל מס ועבדות וז' מצות), ובזה פתח בשלום כללי לכל בני המדינה, וראייתו ממ"ש (לקמן יא, יט) לא היתה עיר אשר השלימה את ב"י בלתי החוי כי מאת ה' היתה לחזק את לבם לקראת המלחמה, מבואר שאם היו רוצים להשלים היו מוכרחים לקבלם (והגם שרש"י בפי' התורה והראב"ד בהשגות חולקים ע"ז, הכתובים פה מתפרשים יפה כפי דעתו, וכ"ד הרד"ק כהרמב"ם). ולפ"ז הוצרך לבאר פה מדוע הוצרכו יושבי גבעון להערים הוא מפני ששמעו מה שעשה ליריחו ולעי וטעו שאין מקבלים בשלום:
קרית ספר
מצות רמג לקרוא לשלום כשבאין לצור על עיר כדכתיב כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום אחד מלחמת הרשות ואחד מלחמת מצוה כדכתיב כי תקרב אל עיר סתמא כתיב ואם לא תשלים עמך וגו' והכית את כל זכורה וגו' רק מערי העמים האלה וגו' לא תחיה כל נשמה ומשמע דבשאר האומות הכה כל זכורה אם לא ישלימו ובז' אומות לא תחיה כל נשמה אם לא ישלימו אבל אם השלימו אפילו בשבעה אומות כשהשלימו וקבלו שבע מצות שנצטוו בני נח אין הורגין מהם נשמה והרי הן למס כדכתיב יהיו לך למס ועבדוך קבלו עליהם מס ולא עבדות או איפכא אין שומעין להם עד שיקבלו עליהם שניהם כדכתיב למס ועבדוך ואסור לשקר בבריתם כשהשלימו. וכן בעמלק אם לא השלימו כתיב תמחה את זכר עמלק אבל אם השלימו הוו כשאר שבעה עממין דהוו נמי מלחמת מצוה וקוראין להם לשלום כדאמרינן וכדכתיב ביהושע לא היתה עיר אשר לא השלימה וגו' וכמו שאמרו ששלשה כתבים שלח יהושע וגו':
מלבי"ם
ונתנם, ואלה שלא פנו, לא השלימו את ישראל כמ"ש יהושע (יא יט כ) לא היתה עיר אשר השלימה את ב"י כי מאת ה' היתה לחזק את לבם וגו' למען החרימם וגו', ור"ל ורבים מהם ילחמו וה' ית' לפניך שתכה אותם הנני מצוה אותך החרם תחרים ולא תתנהג עמהם כדרך כובשי ארצות שלפעמים יכרתו ברית עם הנכבשים להיות לעם אחד עוזרים זל"ז שעז"א לא תכרות להם ברית, ויש שעכ"פ יניחו אותם לשבת במקומות מוגבלים ויתנו להם שם חניה בקרקע עז"א ולא תחנם: