פרשנות מצטטת על יהושע יא:יח

החלצו מאתכם. חגרו חלוציכם, אע"פ ששמע שמיתתו תלויה בדבר לא עכב. ואמרו במדרש יהושע לא עשה כן, כשבא להלחם על ל"א מלכים אמר אם אני הורגם מיד אני מת, כשם שאירע למשה מיד כשנצח מלכי מדין, מה עשה התחיל באחד ומעכב במלחמתו שנאמר (יהושע יא) ימים רבים עשה יהושע את כל המלכים האלה מלחמה, אמר לו הקב"ה וכך עשית, אני מקצר שנותיך עשר שנים, שראוי היה לחיות ק"כ שנה כמשה רבינו ע"ה ולא חיה כי אם ק"י שנה, הדא הוא דכתיב (משלי יט) רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום.

דֶּרֶךְ שֵׁנִי בְּהֶמְשֵׁךְ פְּסוּקִים אֵלּוּ הוּא, שֶׁאֵין ״אֱלֹהִים״ אֶלָּא דַּיָּן, וְלֹא פֵּרֵשׁ עֲדַיִן בְּאֵיזוֹ דִּין דָּנוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. עַל כֵּן נִרְאֶה לִי שֶׁדִּין זֶה קָאֵי אֶל פָּסוּק שֶׁלְּפָנָיו שֶׁנֶּאֱמַר ״עַתָּה תִרְאֶה אֵת אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה״ (שמות ו ג). דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קיא) ״וְלֹא הֶעָשׂוּי לְמַלְכֵי שִׁבְעָה אוּמּוֹת״. וְהִנֵּה תֵּיבַת ״לְמַלְכֵי״ נִרְאֶה יִתּוּר, כִּי הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר ״וְלֹא הֶעָשׂוּי אֶל שִׁבְעָה אוּמּוֹת״. וּבַיַּלְקוּט מַסִּיק ״וְלֹא תִרְאֶה אֵת אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה בְּמִלְחֶמֶת שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים״. וְקָשֶׁה, מִנְיָנָא לְמָה לִי? וְכִי עֲדַיִן לֹא יָדַעְנוּ שֶׁנִּלְחֲמוּ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֹשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים? וְעוֹד קָשֶׁה, מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר ״עַתָּה תִרְאֶה אֵת אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה״, ״עַתָּה״ לָמָּה לִי? אַף עַל פִּי שֶׁסוֹף פָּרָשַׁת שְׁמוֹת בֵּאַרְתִּי לְשׁוֹן ״עַתָּה״, מִכָּל מָקוֹם עוֹד לֵאלֹהִים פִּתְרוֹנִים לְפָרְשׁוֹ בְּלָשׁוֹן אַחֵר, וְזֶה: כִּי אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה ״אֲנִי ה׳״ – הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה. כִּי כָל בָּשָׂר וָדָם אֵינוֹ בָּטוּחַ לְקַיֵּם הַבְטָחָתוֹ, כִּי ״רוּחַ עָבְרָה בּוֹ וְאֵינֶנּוּ״ (תהלים קג טז) לְקַיֵּם הַבְטָחָתוֹ, עַל כֵּן צָרִיךְ לְקַיְּמָהּ לְאַלְתַּר. וְאִם לֹא, אֲזַי בְּדִין הַמֻּבְטָחִים קוֹרְאִים תִּגָּר עַל אֲשֶׁר לֹא נַעֲשָׂה פִתְגָם דְּבָרוֹ מְהֵרָה, כִּי אִם לֹא עַכְשָׁיו אֵימָתַי? אֲבָל אֲנִי הֹוֶה לָנֶצַח בְּכָל הַזְּמַנִּים בְּשָׁוֶה, עַל כֵּן לֹא הָיוּ הָאָבוֹת קוֹרְאִים תִּגָּר, אֶלָּא הָיוּ מְצַפִּים וּמַמְתִּינִים מָתַי יָבֹא דְּבַר ה׳, וְהָיוּ בְּטוּחִים שֶׁסּוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֲבָל אַתָּה קָרָאתָ תִּגָּר עַל שֶׁלֹּא נִתְקַיְּמוּ דְּבָרַי תֵּכֶף וּמִיָּד, אִם כֵּן מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁתִּקְרָא תִּגָּר בְּמִלְחֲמוֹת שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים, כִּי אוֹתָן הַמִּלְחָמוֹת יִתְאָרְכוּ בְּהֶכְרֵחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יהושע יא יח) ״יָמִים רַבִּים עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה מִלְחָמָה״, כִּי לֹא יָכְלוּ יִשְׂרָאֵל לִנְחֹל אֶת כָּל הָאָרֶץ מְהֵרָה פֶּן יִרְבֶּה עֲלֵיהֶם חַיַּת הַשָּׂדֶה, אֶלָּא מְעַט מְעַט יִתְגָּרְשׁוּ מִפְּנֵיהֶם. וְיַעַן כִּי דַּרְכְּךָ לִקְרֹא תִּגָּר כְּשֶׁאֵין הַהַבְטָחָה נַעֲשֵׂית מְהֵרָה, עַל כֵּן אֲנִי קוֹנֶסְךָ שֶׁבְּדִין לֹא תִרְאֶה הַמִּלְחָמָה אֲרֻכָּה שֶׁתִּהְיֶה עִם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים, חוּץ מִמִּלְחֶמֶת פַּרְעֹה שֶׁהוּא מֶלֶךְ אֶחָד, וְיָכוֹל אַתָּה לִרְאוֹת ״עַתָּה״, רוֹצֶה לוֹמַר תֵּכֶף, אֵת אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה, אוֹתָהּ לְבַד תִּרְאֶה. וְעִקַּר הַמִּעוּט בָּא מִן מִלַּת ״עַתָּה״, רוֹצֶה לוֹמַר דַּוְקָא דָּבָר שֶׁנַּעֲשֶׂה עַתָּה תֵּכֶף אוֹתוֹ תִרְאֶה, אֲבָל לֹא דָּבָר שֶׁלֹּא יִהְיֶה נַעֲשֶׂה עַתָּה כִּי אִם בְּיָמִים רַבִּים, כְּמוֹ מִלְחֶמֶת שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים – אוֹתָהּ לֹא תִרְאֶה. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״וּשְׁמִי ה׳״ – הַמּוֹרֶה שֶׁאֲנִי הֹוֶה לָנֶצַח וְסוֹף הַבְטָחָתִי לְהִתְקַיֵּם, אֲבָל עֲדַיִן לֹא יָדְעוּ דָּבָר זֶה, וְהִמְתִּינוּ לְצַפּוֹת עַל דְּבָרַי כָּאָמוּר.

כי ששת ימים, אמרו המדקדקים שהוא כמו בששת, ואחרים אמרו שהימים פעולים כי גם הזמן מכלל הנבראים, ואנכי לא ידעתי מה צורך לכל זה, כי מפורש כתוב (לקמן כ"ג י"ב) ששת ימים תעשה מעשיך, שחסרה בו הבי"ת והימים אינם פעולים, והאמת כי פעמים רבות מצינו פועל עשה עם הוראת הזמן בלי בי"ת, כמו ימים רבים עשה יהושע וכו' מלחמה (יהושע י"א י"ח), מעשות יומם ויעש לילה (שופטים ו' כ"ז), אשר עשיתי עמו היום (רות ב' י"ט), יעשה כאלה שבעת ימים (יחזקאל מ"ה כ"ד), אף כאן ששת ימים עשה יורה על משך זמן הפעולה, כי אע"פי שהיה יכול הבורא ית' לעשות ולתקן את כל העולם ברגע אחד, הנה בחר לעשותו ולפעול בו ששת ימים שלמים: