וַיֵּרָ֖א לַכְּרֻבִ֑ים תַּבְנִית֙ יַד־אָדָ֔ם תַּ֖חַת כַּנְפֵיהֶֽם׃
רש"י
וידי אדם מתחת כנפיה'. כתרגומו למחתי בהון גומרין דאשא וגו' וכן אנו מוצאים בספר זה וישלח הכרוב את ידו אל האש אשר בינות לכרובים וישא ויתן אל מפני לבוש הבדים וכן אחריו ויראו לכרובים תבנית יד אדם וגו' (לקמן י') ידי אדם חותות את האש ונותנות לכרוב והכרוב לשליח כדי שיצטננו הגחלים מיד אל יד להקל הפורעניות מעל ישראל:
אבן עזרא
יעמד חי. מהבנין הכבד הנוסף שלא נזכר שם פועלו והיה היו״ד ראוי להיותו מאוסף בשור״ק רק נרחב בעבור אות הגרון וכן יחרם כל רכושו:
ביאור הרד"ל
(ג) וימין הקב"ה פשוטה לקבל שבים כו'. בפסחים [קיט.] אמרינן וידי אדם תחת כנפיהם ידו כתיב זה ידו של הקב"ה שפרושה מתחת כנפי החיות כדי לקבל בע"ת מפני מדה"ד, ומסתמא האי ידו חדא היינו ימין וכ"ה בזוהר בראשית [כג.] ותיתי יד ימינא דאיהי כו', ובז"ח יתרו [נג א] דהא ימינא דקב"ה פריסא על כל אינון דתייבין כו', ומשום דכתיב [יחזקאל י] וירא לכרובים תבנית יד אדם מתחת כנפיהם (ואע"ג דאותו יד לא לטובה היה ויד הכרוב היה, ויב"ע תרגם גם וידי אדם דריש יחזקאל לענין זה לזרוק גחלים על ראש רשעים ע"ש) דרש לי' לשון יחיד כדכתיב ידו, ובילקוט יחזקאל הגי' במאמר דפסחים ידיו של הקב"ה שפרושות לשון רבים ול"ג שם ידו כתיב, ובתדא"ז ר"פ כ"ב ור"פ כ"ג ידיך פרושות תחת כנפי החיות ומקבלין בתשובה (וכתיב נמי [ישעיה סה] פרשתי ידי כל היום וגו' דכתיב ידי לשון רבים), ובז"ח יתרו [שם] משמע דידו של הקב"ה של ימין פשוטה וידי הכרובים ב' הן המשמשין לכך ג"כ להעלותן בצניעו תחת כנפיהם: