פרשנות מצטטת על יחזקאל כא:ל

וְעַל זֶה דָּרְשׁוּ רז״ל (ברכות יח.): ״כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים שֶׁיָּמוּתוּ״ (קהלת ט ה) – אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים כוּ׳, וְרוֹצֶה לוֹמַר שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁיָּמוּתוּ, וְעַל כֵּן זִכְרוֹן יוֹם הַמִּיתָה תָּמִיד לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם וְדָבָר זֶה מַצִּילָם מִן הַחֵטְא. ״וְהַמֵּתִים אֵינָן יוֹדְעִין מְאוּמָה״ – אֵלּוּ הָרְשָׁעִים שֶׁבְּחַיֵּיהֶן קְרוּיִין מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כא ל): ״וְאַתָּה חָלָל רָשָׁע וְגוֹ׳ אֲשֶׁר בָּא יוֹמוֹ בְּעֵת עֲוֹן קֵץ״, רָצוּ לוֹמַר הָרְשָׁעִים אֵינָן יוֹדְעִים מְאוּמָה כִּי אֵין זִכְרוֹן יוֹם הַמָּוֶת לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם כְּלָל. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״אֲשֶׁר בָּא יוֹמוֹ בְּעֵת עֲוֹן קֵץ״, רוֹצֶה לוֹמַר בַּעֲבוּר הֶעָוֹן שֶׁל הַקֵּץ שֶׁלּוֹ, כִּי לֹא הָיָה זִכְרוֹן קֵץ שֶׁלּוֹ לְנֶגֶד עֵינָיו כְּלָל, לֹא כְּדָוִד שֶׁהִתְפַּלֵּל וְאָמַר: ״הוֹדִיעֵנִי ה׳ קִצִּי״ וְגוֹ׳ (תהלים לט ה), אֶלָּא ״קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָם״ וְגוֹ׳ (שם מט יב). וְזֶה פֵּרוּשׁ יָקָר.

לך לך מארצך בז"ח מפרש על ענין הנשמה כשהיא יורדת לגוף. והנה לפי זה נרמז כאן בפ' ואעשך לגוי גדול זה שאומרים אלקי אברהם על ענין הנפש היורדת לזה העולם כי אברהם היה שורש לכל הנפשות ואברכך על יצחק שהוא שורש כל הרוחות ואגדלה שמך על יעקב שהוא שורש לכל הנשמות כי כל אחד מישראל כלול מג' אבות ומזה הטעם נקרא (יחזקאל כא) חלל רשע ר"ל רשע עושה חלל בקרבו שמסתלקין ממנו תלת קיטרין דיליה שהם נפש רוח ונשמה וכן תעיין במלת חלל רשע ותמצא מה הוא החלל שעושה הרשע דהיינו שמסתלקין ממנו ג' שרשין העליונים שהם אברהם יצחק ויעקב שכן חלל רשע בגי' ת"ר ל"ח כמנין אברהם יצחק יעקב וכן ג' תפלות שתקנו בכל יום אבות העולם לקבל ג' קטרין שאין תפלה שלנו נשמעת אלא אלא דרך מערת המכפלה ששם ג' אבות לזה אמר לנשמה לך לך מארצך ג' לשונות כנגד ג' תפלות וחוזר ומפרש שג' תפלות הם באים מג' אבות ואעשך לגוי גדול תפלת שחרית של אברהם ואברכך מנחה ואגדלה שמך זה ערבית ועז"א והיה ברכה ר"ל שרמז על סוד הברכות שהברכות על ראש צדיק באים בהשתלשלות ג' אבות ומזה הטעם איתמר בשבת (שמות לא) מחלליה מות יומת לשון חלל בסוד חלל רשע כי בשבת עולין התפלות ג' עליות מג' קיטרין נר"ן כמ"ש (ישעיה נח) וקראת לשבת ענג ר"ת "עדן "נהר "גן שהם ס"ת נפש רוח נשמה והם סוד ג' סעודות נמצא איש המחלל שבת מסתלקין ממנו קטרין נר"ן נמצא חלל רשע נקרא לשון מחלליה מות יומת. ולפי הזוהר לך לך דמסר קב"ה לנשמה מאה מפתחין כחושבן לך לך לזה חוזר הפסוק השני ומפרש ענין מאה מפתחין אלו מה הן ואעשך לגוי גדול זה אברהם שהוא בהיפך אתוון בר מאה שהוא אדם גדול שתיקן קומה של א"ה שהיה ק' אמה וכשהיה אברהם בן מאה עשה משתה גדול ונתקיים אז ואעשך לגוי גדול. אח"כ אומר ואברככה זה יצחק דאיתא גביה (בראשית כו) ויזרע יצחק בשנה ההוא מאה שערים וטעם שזרע מאה שערים ויברכהו ד' שאותן מאה שערים לקבל מאה ברכות. ואגדלה שמך זה יעקב שתיקן תהלים בביתו של לבן ויש בספר תהלים ק' פעמים שם וכן בתורה שהוא חתמו של יעקב כמ"ש בתקונים (שיר ח)שימני כחותם על לבך כח תם ויש מוזכר בתורה מאה פעמים שמים שהוא דרגא דיעקב דאיקרי שמים. וז"ש כל מעשיך לשם שמים מאה פעמים שמים בתורה. ומאה פעמים שם בתהילים שהוא מסוד תורה שבע"פ. וז"ש ואגדלה שמך כמנין שם שיש בתהילים שהם רומזים על סוד ק' שמות בסוד שיעור קומה של אד"הר. והיה ברכה כנגדם תיקן ג"כ מאה ברכות בכל יום וז"ש (תהלים ח) ד' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ. אל תיקרי מה אלא מאה שהם לקבל פעמים שם שבתהילים. אשר תנה הודך על השמים לקבל ק' פעמים שמים שבמקרא. מפי עוללים ויונקים מיד כשבאים לזה העולם יסדת עוז למסור להם ק' מפתחין. וכן בסטרא אחרא עד מאה כח השד כדאיתא בפ' ע"פ מאה ואחד פקע שדא. לכן נקרא אברהם אב המון בגי' מיכאל שהוא מלאכו של אברהם שהוא עולה מאה ואחד. לכן מאה כבלים הם בסטרא אחרא לקבל מאה תוכחת ז"ש למען צורריך להשבית אויב ומתנקם. לכן סמכה פסוק (תהלים קלה) ד' שמך לעולם ואח"כ ד' בשמים הכין כסאו:

רשעים קברים. באיזו רשעים איירי, א"ר לוי (איוב ט״ו:כ׳) כל ימי רשע הוא מתחולל – מת וחלל, כמש"נ (יחזקאל כ״א:ל׳) ואתה חלל רשע ^מגכאן הלשון קצר, ומבואר יותר בתנחומא ר"פ יתרו בזה"ל, ובכן ראיתי רשעים קבורים ובאו, וכי יש רשעים קבורים באים ומהלכים ששלמה אמר קבורים ובאו, אלא אלו הרשעים שהם קבורים ומתים בחייהם, שנאמר כל ימי רשע הוא מתחולל, מהו מתחולל – מת וחלל, ע"כ, והבאור הוא ע"פ מ"ש כ"פ באגדות דרשעים אפילו בחייהם קרוים מתים, עיין ברכות י"ח ב'. והנה לא פירש המדרש המשך לשון הפ' לפי דרשה זו, וצ"ל דיתפרש כמו בדרשה הבאה דאיירי ברשעים שעושים תשובה, ויתפרש וממקום קדוש יהלכו – אלו ב"כ ובתי מדרשות, וכבדרשה הבאה לענין גרים, יעו"ש. .
(שם)