לָכֵ֣ן חַי־אָ֗נִי נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה כִּֽי־לְדָ֥ם אֶעֶשְׂךָ֖ וְדָ֣ם יִרְדֲּפֶ֑ךָ אִם־לֹ֥א דָ֛ם שָׂנֵ֖אתָ וְדָ֥ם יִרְדֲּפֶֽךָ׃
עץ יוסף
בזי בן בזי. הוקשה להם דלא שייך לשון ויבז. רק היה לו לומר ולא שלח ידו במרדכי כי קטן הוא בעיניו. להכי קאמרי דלכך כתיב ויבז משום שהוא בזוי בן בזוי. רצונו לומר משום שהוא בזוי בעצמו לכן הוא מבזה הכל. וכמו זקנו על שהיה בזוי לכן בזה את הכל כדכתיב ויבז עשו את הבכורה [אור חדש]. עוד יש לפרש על דרך שאמרו במדרש בראשית רבה (פרשה סג, יג) הדא הוא דכתיב [יחזקאל לה ו] כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך. ועשו הוא שונא את הדם [בתמיה הרי כמה צדיקים הרג] רבי שמואל בר נחמן אמר זה בכורה וקרבנות כו' [כלומר שהיה מבזה את הבכורה שתלוי בה העבודה עבודת הקודש של הקרבנות]. רבנן אמרי שנאת דמו של אדם בגופו. [פי' הוא שונא דם האדם שהוא בגוף האדם וממהר לשופכו] וכן המן שבא מזרעו כתיב ביה ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו וגו' ובקש להשמיד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים:
דעת זקנים
ויצא הראשון אדמוני. מדרש כשראהו אביו אמר עדיין לא נבלע בו דמיו ולא רצה למולו לשמונה ימים כדאמרינן גבי מעשה דשתי נשים שבאו לפני נתן הבבלי וכו'. כשעבר שנה או שנתיים וראה יצחק שלא החליף מראיתו ידע שזו תולדתו ואפ"ה לא מל אותו אמר הואיל ולא מלתי אותו לשמנה כמוני אמתין עד שיהיה בן י"ג כמו ישמעאל אחי ואמול אותו וכשהיה בן י"ג שנה הוא עכב בעצמו ולא רצה למול והיינו דכתיב אם לא דם שנאת ודם ירדפך:
רבנו בחיי
ואמרו רז"ל במדרש עשו הרשע אומר לאביו המלח חייב במעשר והיה יצחק תמה ואמר כמה בני מדקדק במצות, היה אומר לו בני היכן היית היום, אמר לו בבית המדרש ולמדנו הלכה פלונית וענין פלוני, ורוח הקודש צווחת ואומרת כי יחנן קולו אל תאמן בו כי שבע תועבות בלבו, ועוד דרשו היה צד ומאכיל לאביו ונותן לו שוחד כדי שיטול הברכה, וזהו שכתוב (דברים ט״ז:י״ט) כי השוחד יעור וגו', וכתיב ביצחק ותכהין עיניו מראות ע"כ. ואנו רואים כי כשם שהיה עשו איש השוחד כן אנו רואין את זרעו מקבלי שוחד אוהבי הלעטות, כמו שאמר עשו הלעיטני נא, ועליהם אמר דוד ע"ה (תהלים קח) מתרפס ברצי כסף, והם מושכים כח מן השר שלהם שהוא מקבל שוחד ביה"כ, וכן כל אומה ואומה מושכת כח מן השר שלה, וכבר ידעת כי ממנו קבל הנחש כח להחטיא ולשפוך דם, והיה הוא אב ושרש לכל בוחרי הדם והאוכלים אותו, והוא העוזר לזרע עשו האדמוני לשפוך דם, והוא המקטרג של ישראל הנמולים והמתרחקים מלאכול דם, ואליו כוון המקטרג הערום אשר בטל ברית מילה והתיר הדם מפני שעלה בחלקו וע"כ מחזיקים בו, וזהו שאמר הנביא לזרע עשו (יחזקאל ל״ה:ו׳) אם לא דם שנאת ודם יהדפך, יתנבא עליו אבדן מפני שנאתו דם מילה, וזהו שאמר הכתוב (ירמיהו מ״ח:י׳) וארור מונע חרבו מדם, זה דם המילה.