וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י בֶּן־אָדָ֕ם הֲתִחְיֶ֖ינָה הָעֲצָמ֣וֹת הָאֵ֑לֶּה וָאֹמַ֕ר אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה אַתָּ֥ה יָדָֽעְתָּ׃
רש"י
מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאוּ. זֶה אֶחָד מִשְּׁלשָׁה שֶׁבְּדָקָן הַקָּבָּ"ה וּמְצָאָן עָבִיט שֶל מַיִם עֲכוּרִים, קַיִן, יְחִזְקִיָּהוּ, וּבִלְעָם. קַיִן: לֹא יָדַעְתִּי הֲשׁוֹמֵר אָחִי אָנֹכִי, הָיָה לוֹ לוֹמַר רִבּוֹנוֹ שֶל עוֹלָם הֲלֹא כָל הַנִּסְתָּרוֹת גְּלוּיוֹת לְךָ, כִּדְאִיתָא בְּתַנְחוּמָא; בִּלְעָם, שֶׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ, הָיָה לוֹ לוֹמַר ה' אֱלֹהִים אַתָּה יָדָעְתָּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בִּיחֶזְקֵאל, וְהוּא הֵשִׁיב בְּגַאֲוָה: בָּלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ מוֹאָב שָׁלַח אֵלַי, הַרְבֵּה מְבַקְּשִׁים יֵשׁ לִי; חִזְקִיָּהוּ, הָיָה לוֹ לְהָשִׁיב לִישַׁעְיָהוּ, אַתָּה נְבִיאוֹ שֶל מָקוֹם, וְאַתָּה שׁוֹאֵל אֵלַי, הִתְחִיל חִזְקִיָּה מִתְגָּאֶה וְאָמַר: מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאוּ אֵלַי, לְכָךְ נֶעֱנַשׁ, וְעַל שֶׁשָּׂמַח עֲלֵיהֶם וְהֶאֱכִילָם עַל שֻׁלְחָנוֹ.
בן יהוידע
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, "מָה אֶנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ, וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ". הוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹ הַקְּטַנָּה בֵּינֵיהֶם, וּשְׂרָפָם (תהלים ח, ה). קשא למה שרפם, והלא הוא שאלם תחילה כדי שישיבו מה שיעלה בלבבם כפי רצונם ודעתם?
ונראה לי בס"ד כי שאלו בתחילה מה מעשיו? והשיב כך וכך, רצונו לומר טוב ורע שעל ידי כך יתחייב להוליד צדיקים ולהוליד רשעים ולכן בשמעם זו היה צריך לקטרג על לידת רשעים בלבד ולא על הרשעים ועל הצדיקים דהא אמרו 'מָה אֶנוֹשׁ' הוא לידת הרשעים 'וּבֶן אָדָם' הוא צדיק גמור נמצא קטרגו גם על הצדיקים ולכך נענשו.
או יובן בס"ד נענשו על התשובה שהשיבו כי הוא יתברך אינו צריך לעצתם ורצונם ורק אמר להם רצונכם נעשה אדם כדי ללמד דרך ארץ שיהיה הגדול נמלך בקטן אף על פי שאינו צריך לו ולכן היה להם להשיב כמו שאמרו כת שלישית: כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שֶׁלְּךָ הוּא, כָּל מַה שֶּׁאַתָּה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת בְּעוֹלָמְךָ עֲשֵׂה. וכן יחזקאל הנביא ע"ה כשאמר לו הקדוש ברוך הוא בֶּן אָדָם הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה? והשיב: וָאֹמַר הֳ' אֱלֹקִים אַתָּה יָדָעְתָּ ד' אלקים אתה ידעת (יחזקאל לז, ג) וכיון שהשיבו מָה אֶנוֹשׁ וכו' משמע ומוכח שהקדוש ברוך הוא היה צריך ח"ו לעצתם ולדעתם והגידו לו מה שדעתם נוטה לכך הענישם בשריפה.
ודע כי מה שאמר הוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹ הַקְּטַנָּה בֵּינֵיהֶם לשון מליצה הוא זה והכונה ששרפם באש הגבורה כי הגבורה מכונית בשם 'זרת' שהיא אצבע קטנה בתחתונים כמו שאמרו בתיקונים (זהר חלק ב' קעה:) וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן (ישעיה מ, יב) דא גבורה.
ואין זה סותר למה שאמר רבינו זלה"ה [זכרונו לחיי העולם הבא] בדרוש הציצית בשער הכונות בסוד חמש אצבעות שהגודל חסד ואצבע הסמוך לגודל גבורה וזרת שהיא אצבע קטנה הוד עיין שם. כי באמת גם ההוד הוא בסוד הגבורה ועומד בקו שמאל תחת ספירת הגבורה ממש ורק היא גבורה קטנה לגבי גבורה העקרית שלמעלה ממנה ולכן אמר כאן אצבעו הקטנה ודוק.
ונראה לי בס"ד כי שאלו בתחילה מה מעשיו? והשיב כך וכך, רצונו לומר טוב ורע שעל ידי כך יתחייב להוליד צדיקים ולהוליד רשעים ולכן בשמעם זו היה צריך לקטרג על לידת רשעים בלבד ולא על הרשעים ועל הצדיקים דהא אמרו 'מָה אֶנוֹשׁ' הוא לידת הרשעים 'וּבֶן אָדָם' הוא צדיק גמור נמצא קטרגו גם על הצדיקים ולכך נענשו.
או יובן בס"ד נענשו על התשובה שהשיבו כי הוא יתברך אינו צריך לעצתם ורצונם ורק אמר להם רצונכם נעשה אדם כדי ללמד דרך ארץ שיהיה הגדול נמלך בקטן אף על פי שאינו צריך לו ולכן היה להם להשיב כמו שאמרו כת שלישית: כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שֶׁלְּךָ הוּא, כָּל מַה שֶּׁאַתָּה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת בְּעוֹלָמְךָ עֲשֵׂה. וכן יחזקאל הנביא ע"ה כשאמר לו הקדוש ברוך הוא בֶּן אָדָם הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה? והשיב: וָאֹמַר הֳ' אֱלֹקִים אַתָּה יָדָעְתָּ ד' אלקים אתה ידעת (יחזקאל לז, ג) וכיון שהשיבו מָה אֶנוֹשׁ וכו' משמע ומוכח שהקדוש ברוך הוא היה צריך ח"ו לעצתם ולדעתם והגידו לו מה שדעתם נוטה לכך הענישם בשריפה.
ודע כי מה שאמר הוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹ הַקְּטַנָּה בֵּינֵיהֶם לשון מליצה הוא זה והכונה ששרפם באש הגבורה כי הגבורה מכונית בשם 'זרת' שהיא אצבע קטנה בתחתונים כמו שאמרו בתיקונים (זהר חלק ב' קעה:) וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן (ישעיה מ, יב) דא גבורה.
ואין זה סותר למה שאמר רבינו זלה"ה [זכרונו לחיי העולם הבא] בדרוש הציצית בשער הכונות בסוד חמש אצבעות שהגודל חסד ואצבע הסמוך לגודל גבורה וזרת שהיא אצבע קטנה הוד עיין שם. כי באמת גם ההוד הוא בסוד הגבורה ועומד בקו שמאל תחת ספירת הגבורה ממש ורק היא גבורה קטנה לגבי גבורה העקרית שלמעלה ממנה ולכן אמר כאן אצבעו הקטנה ודוק.