פרשנות מצטטת על יחזקאל לט:ט

ויולדו לו שבעה בנים ובניו כשתילי זיתים סביב לשלחנו מקיפים אותו כמגן וצנה סביב.

והנה הסנה בוער באש כטעם דולק, שהיה בתוך אש בוער, כמו והאבות מבערים את האש (ירמיה ז יח), מדליקים, ובערו בהם אש (יחזקאל לט ט).ומדוע לא יבער הסנה, לא ישרף ויאכל, וכמוהו כפשתים אשר בערו באש (שופטים טו יד), נשרפו וכן דעת אונקלוס (תרגום אונקלוס על שמות ג׳:ב׳) שתרגם הראשון בער, והשני מתוקד. או יהיה יבער מלשון ובערת הרע מקרבך (דברים יז ז), והיה לאדם לבער (ישעיה מד טו), כי דרך צחות בלשון הקודש לדבר כן, רוכבים על שלשים עירים ושלשים עירים להם (שופטים י ד):

ואסף שללכם, מחזיר פניו אל העמים אשר שדד אותם מלך אשור, ואומר שללכם בא ביד האויב בלא יגיעה ובלא מלחמה, כמו שאוספים החסיל (רד''ק) על דרך ויאספו את השלו (במדבר י"א ל"ב) כמשק גבים שוקק בו כמו שהמים נופלים בכח מן ההר אל הגבאים והבורות, ואין עומד נגדם, כן היה השודד נופל בכח על שללכם (ר"שי), ועיין בה"ע תק"פז עמוד קפ"ד) ור"זל פירשו הפסוק בביזת מחנה סנחריב שבזזו להם ישראל, וכן יונתן ורא"בע, ורוז וגיז', אלא שיונתן פירש כמשק לשון הסקה והבערה (כענין ויצאו יושבי ערי ישראל ובערו והשיקו בנשק ומגן וצנה (יחזקאל ל"ט ט'), ותרגם וְאָזַן מלשון ואתונא אֵזֵה (דניאל ג' כ ב), ורא''בע ורוז' וגיז' פירשו גבים לשון גוב גובי שענינו ארבה.

ואש נשקה ביעקב. כמו ובערו והשיקו (יחזקאל ל״ט:ט׳) שהוא ל' היסק ותבערה כדכתיב ותבער בם אש ה':