פרשנות מצטטת על יחזקאל מז:יג

וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם אִם תּוֹלִיד עוֹד בָּנִים לֹא יִהְיוּ בְּמִנְיַן בָּנַי אֶלָּא בְּתוֹךְ שִׁבְטֵי אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה יִהְיוּ נִכְלָלִין, וְלֹא יְהֵא לָהֶם שֵׁם כִּשְׁאָר הַשְּׁבָטִים לְעִנְיַן הַנַּחֲלָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְחַלְּקָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְמִנְיַן גֻּלְגְּלוֹתָם, כְּדִכְתִיב "לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ", וְכָל אִישׁ נָטַל בְּשָׁוֶה חוּץ מִן הַבְּכוֹרוֹת, מִכָּל מָקוֹם לֹא נִקְרְאוּ שְׁבָטִים אֶלָּא אֵלּוּ, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית מ"ח:ו'). וְזֶה אֵינֶנּוּ נָכוֹן, שֶׁאִם כֵּן אֵין הַבְּכוֹרָה לְיוֹסֵף אֶלָּא לְעִנְיַן הַכָּבוֹד בִּלְבַד, שֶׁיִּקָּרְאוּ בָּנָיו שְׁבָטִים, וְהַכָּתוּב אוֹמֵר "בְּנַחֲלָתָם", וּבַגְּמָרָא אָמְרוּ, לְנַחֲלָה הִקַּשְׁתִּים לִרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וְלֹא לְדָבָר אַחֵר וְכוּ', כִּדְאִיתָא בְּהוֹרָיוֹת (ו), וְהִזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּכָל מָקוֹם (ב"ב קכג) שֶׁהָיָה יוֹסֵף בְּכוֹר לְנַחֲלָה וְיָרַשׁ פִּי שְׁנַיִם כְּאֶחָד כְּמִשְׁפַּט כָּל בְּכוֹר, וְלֹא הָיְתָה בְּכוֹרָתוֹ לְהִקָּרֵא שְׁבָטִים בִּלְבַד כְּדִבְרֵי הָרַב. וּמִזֶּה נִלְמֹד עוֹד שֶׁלֹּא חִלְּקוּ הָאָרֶץ לְכָל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לְגֻלְגְּלֹתָם, שֶׁאִם כֵּן מָה הַבְּכוֹרָה הַזֹּאת בַּיְּרֻשָּׁה. וְאִם נֹאמַר שֶׁנָּתְנוּ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִבְּנֵי יוֹסֵף פִּי שְׁנַיִם כְּאֶחָד מִכָּל אִישֵׁי שְׁאָר הַשְּׁבָטִים, לֹא הֻזְכַּר זֶה בַּכָּתוּב כְּלָל, וְלֹא מָצִינוּ בְּיַעֲקֹב שֶׁיִּתֵּן בְּכוֹרָה לְיוֹסֵף אֶלָּא שֶׁאָמַר בְּכָאן כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי, וּמִזֶּה אָמַר הַכָּתוּב (דהי"א ה א) "נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף בֶּן יִשְׂרָאֵל", אִם כֵּן הָיוּ לְגַמְרֵי כִּשְׁנֵי שְׁבָטִים וְהִיא בְּכוֹרָתוֹ, וְכָךְ הֵם דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּכָל מָקוֹם (ב"ב קכג). אֲבָל הָעִנְיָן אֵינֶנּוּ כְּלָל כְּמוֹ שֶׁאָמַר הָרַב, שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַשְּׁבָטִים נִתְחַלְּקָה, שְׁנֵים עָשָׂר חֲלָקִים שָׁוִים עָשׂוּ מִמֶּנָּה, וְנָטַל שֵׁבֶט שִׁמְעוֹן הַמְּמֹעָט שֶׁבָּהֶם כְּשֵׁבֶט יְהוּדָה שֶׁמְּרֻבֶּה בְּאֻכְלוּסִין, וְנָטְלוּ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן בְּשָׁוֶה. וְכָךְ הֶעֱלוּ בַּגְּמָרָא פֶּרֶק יֵשׁ נוֹחֲלִין (שם). וְכָתוּב (יחזקאל מז יג) "תִּתְנַחֲלוּ בָּאָרֶץ לִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל יוֹסֵף חֲבָלִים", וְכֵן אָמַר אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית מ"ט:כ"ב) "תְּרֵין שִׁבְטִין יִפְּקוּן מִבְּנוֹהִי יְקַבְּלוּן חוּלָקָא וְאַחְסָנְתָּא", שֶׁיִּהְיוּ שָׁוִים בְּקַבָּלַת הַנַּחֲלָה. וְטַעַם "חוּלָקָא" – חֵלֶק בְּכוֹר, וְ"אַחְסָנְתָּא" – יְרֻשַּׁת הַפָּשׁוּט. וּמָה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (במדבר כו נד) "לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט" לְעִנְיַן בָּתֵּי אָבוֹת הַנִּזְכָּרִים בַּפָּרָשָׁה דִּבֵּר הַכָּתוּב, שֶׁהַשֵּׁבֶט מְחַלֵּק חֶלְקוֹ לְבָתֵּי אָבוֹת שֶׁל יוֹצְאֵי מִצְרַיִם, וּבֵית אָב מְרֻבֶּה נוֹתְנִין לוֹ חֵלֶק גָּדוֹל וּבֵית אָב מְמֻעָט נוֹתְנִין לוֹ חֵלֶק קָטָן, וּמֵתִים יוֹרְשִׁים הַחַיִּים, כַּמְּפֹרָשׁ בְּסִפְרֵי (פנחס קלב), וְרַשִׁ"י הִזְכִּירוֹ בְּפָרָשַׁת פִּנְחָס (במדבר כו נה). וְהַכְּלָל בְּעִנְיַן יוֹסֵף שֶׁהָיָה בְּכוֹר לְנַחֲלָה, וְאִם חִלְּקוּ יִשְׂרָאֵל הָאָרֶץ לִשְׁבָטִים כַּמֻּזְכָּר בַּגְּמָרָא (ב"ב קכא), נָתְנוּ לוֹ כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן בְּשָׁוֶה. וְאִם אוּלַי נֹאמַר שֶׁחִלְּקוּהוּ לְגֻלְגְּלֹתָם, כַּנִּגְלֶה מִן הַכָּתוּב, נָתְנוּ לָהֶם כִּפְלַיִם בְּמִסְפָּרָם, חֵלֶק פָּשׁוּט כְּדִין שְׁאָר הָאֲנָשִׁים וְחֵלֶק שֵׁנִי בְּכוֹרָה, וְיִהְיֶה טַעַם "כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן" – כִּפְלַיִם בְּמִסְפָּרָם. אֲבָל שֶׁיִּהְיֶה יוֹסֵף כִּשְׁאָר הַשְּׁבָטִים בַּנַּחֲלָה וְתִהְיֶה הַבְּכוֹרָה לְהִקָּרֵא שְׁנֵי שְׁבָטִים כְּמַאֲמַר הָרַב, זֶה דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם פָּנִים:

זה גבול אשר תתנחלו. סגנון הפסוק ביחזקאל מ"ז י"ג כה אמר ה"א גה (בגימ"ל) גבול אשר תתנחלו את הארץ לשני עשר שבטי ישראל יוסף חבלים ובפסוק י"ד ונפלה הארץ לכם בנחלה הרי כתוב כאן בחילוק הארץ לעתיד ובהפילכם כנ"ל וכאן כתוב חבלים וזהו חבלים נפלו:

אתן את הארץ. מיותר והכי מיבעי לך ולזרעך אחריך אתננה. אלא בא ללמד ששתי נתינות וחלוקת הארץ תהיינה היינו חלוקת יהושע וחלוקה דלעתיד ובשניהם יהיו מנשה ואפרים מחולקים בשני חבלים כמבואר בס׳ יחזקאל ואע״ג דבשערים לא יהיו מחולקים כדכתיב שער יוסף אחד אבל בחלוקת הארץ יהיו שנים: