וַיְהִ֣י ׀ בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֗י בָּ֣א יִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־נְתַנְיָ֣ה בֶן־אֱלִישָׁמָ֣ע מִזֶּ֣רַע הַ֠מְּלוּכָה וְרַבֵּ֨י הַמֶּ֜לֶךְ וַעֲשָׂרָ֨ה אֲנָשִׁ֥ים אִתּ֛וֹ אֶל־גְּדַלְיָ֥הוּ בֶן־אֲחִיקָ֖ם הַמִּצְפָּ֑תָה וַיֹּ֨אכְלוּ שָׁ֥ם לֶ֛חֶם יַחְדָּ֖ו בַּמִּצְפָּֽה׃
אבן עזרא
רבתי בגוים – איננה כראשונה, רק בלשון גדולה, כמו: "ורבי המלך" (ירמיהו מא א), "על כל רב ביתו" (אסתר א ח). ונפתחה למד "למס" להורות על ה"א הדעת הנעדר. ולא נדגש המ"ם להקל על הלשון:
מאיר עין
נ"ב יום נהרג גדליה, דבעשור לחדש החמישי נשרף הבית ירמיה (נ"ב), נשארו כ' יום מחדש אב, וכ"ט מאלול, וג' מתשרי הרי נ"ב יום, וכתב בסדר הדורות (ערך כגדליהו בן אחיקם) וסימנך גדליה גימטריא נ"ב, עיין ירמיה (מ"א), וברד"ק שם, ובר"ה (י"ח ב'):
עץ יוסף
זמין למנויי פרימיום בלבדמצודת ציון
זמין למנויי פרימיום בלבדמצודת ציון
זמין למנויי פרימיום בלבדמצודת ציון
זמין למנויי פרימיום בלבדמצודת ציון
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
חרב חרב. שתי חרבות חרב מלך בבל ראשונה ואח"כ חרב בני עמון ביד ישמעאל בן נתניה שיהרוג את גדליה ואת הנאספים אליו משארית החרב כמו שמפורש בירמיהו (ירמיהו מ״א:י״א-י״ב):