פרשנות מצטטת על ישעיהו א:ו

מִכַּף־רֶ֤גֶל וְעַד־רֹאשׁ֙ אֵֽין־בּ֣וֹ מְתֹ֔ם פֶּ֥צַע וְחַבּוּרָ֖ה וּמַכָּ֣ה טְרִיָּ֑ה לֹא־זֹ֙רוּ֙ וְלֹ֣א חֻבָּ֔שׁוּ וְלֹ֥א רֻכְּכָ֖ה בַּשָּֽׁמֶן׃

מלבי"ם באור המילות

טרף, יך. הטריפה הוא הארס שמטיל הדורס בבע"ח הנדרס ששורף אותו בפנים וצריך רפואה, והחבישה היא על המכה והשבר שמבחוץ (כמ"ש ישעיה א' ו' ובכ"מ):
שאל רבBookmarkShareCopy

אבן עזרא

ומחבש - כמו: לא זורו ולא חובשו. ור' יצחק הספרדי אמר: כי לעצבותם כמו לשון ישמעאל וכמוהו: ידיך עצבוני. ולפי דעתי: שהוא כמו נגעם, שהנוגע בעצב גדול בעבורם.
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם באור המילות

מתום. צורה אנושית (ישעיה א'):
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם באור המילות

זמין למנויי פרימיום בלבד

מלבי"ם באור המילות

זמין למנויי פרימיום בלבד

מלבי"ם באור המילות

זמין למנויי פרימיום בלבד

רש"י

אם ינתשו מים זרים. או אם יעזבו מים חיים נובעים שהם זרים עד הנה מכל אדם והם קרים זרים הם נובעים וזה יוכיח אני קרתי ושתיתי מים זרים (ישעיהו ל״ז:כ״ה) ומנחם חברו זרים עם לא זורו ולא חובשו (שם א) ל' מימי תרופה ונתן טעם לדבריו ואמר כי אם בקש לדבר בלשון זרם היה מכפיל את המ"ם והיה מוסיף יו"ד מ"ם והיה אומר זרומים לרבות המים ולהיותם זרמים:
שאל רבBookmarkShareCopy