כִּ֣י תִֽהְי֔וּ כְּאֵלָ֖ה נֹבֶ֣לֶת עָלֶ֑הָ וּֽכְגַנָּ֔ה אֲשֶׁר־מַ֖יִם אֵ֥ין לָֽהּ׃
מחוקקי יהודה; קרני אור
[ב] וכן כתב הח' ז"ל (שפת יתר סי' קמ) אמר ר' אדונים בלבת אש כמו להבת אש, ואינו נכון, כי לא יעדר הה"א כ"א בסוף המלה שדומה לאל"ף המשך (כי הה"א איננה מאותיות המשך באמצע המלה) א"כ אין פי' כ"א בלב אש (ויהיה לַבָה בפלס נקבה כמו לִבָּתֵךְְ) ואין טענה למה לא נקדים זכר האש (פי' למה לא נכתב בלבת האש בזכרון ה"א הדעת ?) כי לא יזיק בעבור שנפתח הלמ"ד (זאת טענה אחרת שיש להשיג על פירושו, למה לא נכתב לִבַּת ע"מ גִנַת) שמשקלי השמות משתנים אין קץ להם, וכמו ונְגַנָה אשר מים אין לה" (ישעי' א ל):
מחוקקי יהודה; יהל אור
(ב) וכן פי' הרד"ק ושד"ל פי' כי היל"ל אשר ירמוש על האדמה, ונתחלפה המליצה כמו "ישרצו המים שרץ נפש חיה", כי באמת השרץ הוא השורץ ולא המים, וכן "כאֵלה נובלת עלה (ישעי' א ל) והעלה הוא הנובל:
אבן עזרא
פן יפקד עליה. אמר ר' יונה המדקדק כי פן כמו לא ויו"ד יפקוד תחת אל"ף סימן המדבר, וכמו ארח חיים פן תפלם (משלי ה' ו'), והטעם על כל העמים אפקד בלתי עליה, ויאמר רבי יצחק בן שאול נ"ע כי יפקד כמו לא נפקד ממנו איש (במדבר ל"א מ"ט), שהוא דבק עם לרגעים אשקנה פן יבול עליה כל אחד מעליה, כמו נובלת עליה (ישעיהו א' ל'). ויאמר רבי משה הכהן פן יפקד עליה האויב, אצרנה לילה ויום, והוא הישר בעיני: