פרשנות מצטטת על ישעיהו ה:ז

כִּ֣י כֶ֜רֶם יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וְאִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה נְטַ֖ע שַׁעֲשׁוּעָ֑יו וַיְקַ֤ו לְמִשְׁפָּט֙ וְהִנֵּ֣ה מִשְׂפָּ֔ח לִצְדָקָ֖ה וְהִנֵּ֥ה צְעָקָֽה׃ (ס)

פירוש קדמון

עשיר אחד כו' נחשב לצעקה. נקט לשון הפסוק הכתוב בישעיה צדקה מן הצעקה לשון נופל על הלשון ור"ל עניי קרוביו צועקין עליו שמניח להן ונותן לעניים אחרים שאינם קרוביו:
שאל רבBookmarkShareCopy

עץ יוסף

הדא הוא דכתיב אחזו לנו שועלים. אלו מצריים גדולים, שועלים קטנים אלו מצרים קטנים, מחבלים כרמים אלו ישראל הגדולים, וכרמינו סמדר אלו היונקים, ומנין שנקראו ישראל כרם שנאמר (ישעיה ה,ז), כי כרם ה' צבאות בית ישראל, כן הוא במדרש משלי סימן י"ט:
שאל רבBookmarkShareCopy

עזרא בן שלמה

וקראו רז"ל כמו כן אצילות ההויות וגלוי' עקירה. אמר כד (נ"ל כדאיתא) בב"ר ויטע ה' אלהים גן בעדן הה"ד (תהלים ק"ד) ישבעו עצי ה' ארזי לבנון אשר נטע. אמר ר' חנינא כקרני חגבים היו. גם בזוהר פנחס ע"ב בסגנון זה. ועקרן הקב"ה ושתלן בתוך גן עדן הבן המאמר הנפלא הזה. עכ"פ הנוטע צריך שהי' בידו נטוע בך הדורות היה אצילותם והמשכותם לעקירה ובריאתם וגדילתן במקומן לנשימה וצריכים הנאים (ונלמהר"ם שצ"ל ולנטיעה). וצריכים הנטעים נטע שעשועים להשקותם לרגעים לכך אמר רבי חנינא כו' (ועיין בפירושו על התורה בבראשית בפסוק ויטע דף ח"י) מדרש רבה שם ישבעו עצי ה'. ישבעו חייהם ישבעו מימיהם ישבעו מטעתם ר"ל כי כל סיבה מקבלה מן הסיבה שהוא למעלה ממנו. החיים שואב ממקור החיים והמים מן החיים והנטיעות מן המים וכל זה באו (נ"ל כאן).
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה. זוּ כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר, "כִּי כֶרֶם ה' צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל":
שאל רבBookmarkShareCopy