וּפְדוּיֵ֨י יְהוָ֜ה יְשֻׁב֗וּן וּבָ֤אוּ צִיּוֹן֙ בְּרִנָּ֔ה וְשִׂמְחַ֥ת עוֹלָ֖ם עַל־רֹאשָׁ֑ם שָׂשׂ֤וֹן וְשִׂמְחָה֙ יַשִּׂ֔יגוּ וְנָ֖סוּ יָג֥וֹן וַאֲנָחָֽה׃ (פ)
פירוש מהרז״ו
ר' ברכיה אמר. בא לדרוש שמ"ש עד שיפוח היום שארתיח היום. היום הוא השמש וחומו כאש וכשהרוח מפיח באש הוא מתלהב יותר וכמ"ש לפחת עליו באש הרי שהפחה שייך באש. והכוונה על לעתיד כמ"ש סוף מלאכי הנה היום בא בוער כתנור והיו כל זדים ועושי רשעה קש וליהט אותם היום הבא וגו'. ועל הצדיקים כתוב שם וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה ואז יבטלו מהם כל הצרות ונסו מהם יגון ואנחה וזהו ונסו הצללים כמ"ש ישעיה ל"ה על לעתיד נסו יגון ואנחה:
עץ יוסף
הצללים אלו צללי יגון ואנחה. רצה לומר כמה דאת אמר (ישעיה לה, י) ונסו יגון ואנחה, וכן הוא באגדת בראשית שם:
מלבי"ם באור המילות
מצאוני, אמצא. עמ"ש ישעיה ל"ה י', שאחר שמצאו הרעות אותו, אז ירגישם וימצא הוא את הצרה ויגון: