פרשנות מצטטת על ישעיהו נו:ב

אָכֵן יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הוריות ח,א) שֶׁאָמְרוּ בְּפָסוּק (במדבר טו:כב) ״כִּי תִשְׁגּוּ״ וְגוֹ׳, שֶׁכָּל הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה כְּכוֹפֵר בְּכָל הַתּוֹרָה. וּמֵעַתָּה הִנֵּה צְרִיכִין כָּל יִשְׂרָאֵל לְתַקֵּן כָּל תרי״ג מִצְווֹת אֲשֶׁר פָּגְמוּ בְּכֻלָּן, וְדָבָר זֶה הוּא רָחוֹק מִגֶּדֶר הַהַשָּׂגָה. אֲשֶׁר עַל כֵּן בָּאָה מִצְוַת ה׳ לָהֶם שֶׁיִּזָּהֲרוּ בְּמִצְוַת שַׁבָּת, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה פכ״ה) שָׁקוּל שַׁבָּת כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה, וּבָזֶה יְתַקְּנוּ פְּגָם שֶׁפָּגְמוּ בְּכָל הַתּוֹרָה. וְהוּא מַאֲמַר מֹשֶׁה כָּאן אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת אֹתָם, פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן תִּקּוּן, בָּזֶה יְתֻקְּנוּ פְּגָמֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וּמָה הֵם הַדְּבָרִים? שֵׁשֶׁת יָמִים וְגוֹ׳ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְגוֹ׳. וּבָזֶה יִתְיַשֵּׁב מַה שֶׁקָּשֶׁה עוֹד, לָמָּה חָזַר עוֹד לְצַוּוֹת עַל הַשַּׁבָּת אַחַר שֶׁכְּבָר צִוָּה כַּמָּה פְּעָמִים, וְעוֹד לָמָּה צִוָּה עָלָיו סָמוּךְ לְמִצְוַת מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן. וְלִדְבָרֵינוּ יָבֹא עַל נָכוֹן, כִּי יְצַו ה׳ עַל תִּקּוּן הֶעָבָר כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מֻכְשָׁרִים לִשְׁכֹּן בְּתוֹכָם, וּבְמִצְוַת שַׁבָּת שֶׁשְּׁקוּלָה כְּכָל הַתּוֹרָה הִיא תַּקָּנַת עֲבוֹדָה זָרָה, כְּאָמְרוֹ (ישעיהו נו:ב) ״אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹאת״, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קיח,ב) כָּל הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת כְּהִלְכָתוֹ, אֲפִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כְּדוֹר אֱנוֹשׁ מוֹחֲלִין לוֹ.

ויאמר יי' אל משה דבר אל אהרן אחיך וגו'. כבר ביארנו חטא בני אהרן וזהו אמרו כי בענן אראה על הכפורת. רמז לענן הכבוד שהוא על הכפורת ממש ולא יכנס בלעדה זהו בזאת יבא אהרן וכבר פירשתי מלת זאת ואמרו רז"ל בויקרא רבה ר' יודן פתח קרייה בכהן גדול בכניסתו לבית קדש הקדשים חבילות חבילות של מצוה יש בידו בזכות התורה שנקראת זאת שנאמר זאת התורה פירוש תורה שבעל פה. בזכות המילה שנאמר זאת בריתי (ישעיה נט כא) פירוש סמך זאת אל הברית. בזכות שבת שנאמר אשרי אנוש יעשה זאת (ישעיה נו ב) פירוש לכלה הכלולה. בזכות ירושלים שנאמר זאת ירושלם (יחזקאל ה ה') פירוש ירושלם של מעלה. בזכות השבטים שנאמר וזאת אשר דבר להם אביהם פירוש השכין עליהם המדה הזאת. בזכות יהודה שנאמר וזאת ליהודה פירוש כי אליו המלחמה שנאמר ללמד את בני יהודה קשת (שמואל ב א׳:י״ח חי). בזכות כנסת ישראל שנאמר זאת קומתך דמתה לתמר (שה"ש ז ח') פירוש כי התמר כלול זכר ונקבה. בזכות מעשרות שנאמר ובחנוני נא בזאת (מלאכי ג י') פירוש כי היא העשירית והמעשר כנגדה. בזכות התרומה שנאמר וזאת התרומה פירוש כי היא התרומה. בזכות הקרבנות שנאמר בזאת יבא והסוד שיכוין ליחדה בבנין ייחוד שלם כי אין להכנס בלעדה כי לא היה מפיק מצרכיו כלום שנאמר אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך (שה"ש ו א') כלומר שלא נוכל להשיגו רק עמך:

איזהו כבוד זה שאמרו חכמים וכו' וחכמים הראשונים היו מקבצין תלמידיהן בערב שבת ומתעטפים ואומרים בואו ונצא לקראת שבת המלך. בגמ' שלפנינו שבת המלכה במס' שבת קי"ט וכיו"ב ברי"ף ואולי בגירסת רבינו היה מלכא בלשון זכר בארמית ועי' בתוס' במס' כתובות דף ה' ע"א בד"ה שמא דשבת לשון נקיבה וזכר דמצינו מחלליה שמות ל"א וכל העושה בו וכו' שם ל"ה שומר שבת מחללו ישעי' נ"ו ע"ש ומובא בטו"ז או"ח בסי' רצ"ב ס"ק ב' לכן אנשי כנה"ג בתפילה משתמשין פעם בלשון זכר ופעם בלשון נקיבה וכן בתרגום באותן מקומות בלשון זכר ונקיבה עיי"ש ונראה דרבינו שינה מלשון מלכה למלך וכמ"ש קודם לזה: