לוּ־אִ֞ישׁ הֹלֵ֥ךְ ר֙וּחַ֙ וָשֶׁ֣קֶר כִּזֵּ֔ב אַטִּ֣ף לְךָ֔ לַיַּ֖יִן וְלַשֵּׁכָ֑ר וְהָיָ֥ה מַטִּ֖יף הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃
פירוש מהרז״ו
ששים רבוא נביאים עמדו. שלשון הטפה שייך בנביאים כמ"ש מיכה ב' ו' אל תטיפו יטיפון לא יטיפון לאלה עוד שם פסוק י"א אטיף לך ליין ולשכר והיה מטיף העם הזה ריש רות רבה. ס' רבוא נביאים לס' רבוא עיירות נביא לכל עיר:
עץ יוסף
הטפה. כדכתיב (מיכה ב, יא) והיה מטיף העם הזה. ובאבות דרבי נתן הנזכר לעיל איתא במקום הטפה תפארת, והגר"א מגיה שם במקום תפארת קריאה: