פרשנות מצטטת על מיכה ה:ו

וְהָיָ֣ה ׀ שְׁאֵרִ֣ית יַעֲקֹ֗ב בְּקֶ֙רֶב֙ עַמִּ֣ים רַבִּ֔ים כְּטַל֙ מֵאֵ֣ת יְהוָ֔ה כִּרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵ֑שֶׂב אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יְקַוֶּה֙ לְאִ֔ישׁ וְלֹ֥א יְיַחֵ֖ל לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃

מלבי"ם באור המילות

קויתי, הוחלתי. המקוה מקוה על דבר בלתי ברור, והמיחל מיחל על דבר ברור (ישעיה נ"א ה', יחזקאל י"ט ה', מיכה ה' ו', ז' ז', למעלה ל"ח וא"ו, משלי יו"ד כ"ח א' ז', איוב למ"ד כ"ו) ובזה תבין מ"ש בברכות (ל"ב ע"ב) כל המאריך בתפלתו אין תפלתו חוזרת ריקם וכו' איני והאמר רחב"א אר"י כל המאריך בתפלתו ומעיין בה סוף בא לידי כאב לב שנא' תוחלת ממושכה מחלה לב, ל"ק הא דמאריך ומעיין הא דלא מעיין, אר"ח ב"א אם רואה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל, שנאמר קוה אל ה' חזק ויאמץ וכו', כי תוחלת הוא המצפה שתעשה בקשתו בודאי וזה מחלה לב, אבל המקוה אינו מצפה על ודאי, וזה כמ"ש התוס' שם ד"ה כל דהכא במצפה שתבא בקשתו:
שאל רבBookmarkShareCopy

מגלה עמוקות

נחזור לשמעתין מאחר שיעקב זכה לתקן סוד ויצר וייצ"ר י"י אלקים את האד"ם לכן נרמז כאן ינו"ם ול"א ייש"ן (איוב כז) יכין וצדי"ק ילב"ש יחננו ויברכנו יא"ר שבזה (תהלים קמו) יתו"ם ואלמנ"ה יעוד"ד ישקי"ט ומי ירש"יע (ישעיה כז) יצי"ץ ופר"ח ישראל וכמוהם רבים לכן רבקה אמו אמרה מזמור (תהלים צא) יושב בסתר עליון בשעה שנכנס לאביו כדאיתא במדרש והטעם לפי שיעקב אמר הן עשו אחי איש שעיר ארז"ל גבר שערן ובכל מקום שהלך שטנו עמו כי בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו לכן מיד כשיצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה לא הגיד מי הלך אלא סמאל הלך לבלבלו ולקטרגו ולהאבק עמו וכן כשבא עשו לאביו בא סמאל עמו וגיהנם בידו ויחרד יצחק מאוד זה מלאך המות הוצרכה אמו לבקש עליו שיציל אותו הקב"ה מכל ז' מלכים שמלכו בארץ אדום שמבוארין באותו מזמור כמבואר בהיכלי התמורות של רמב"ן שעל כל אחד מז' מלכים א' דוד באותו מזמור לקבלייהו לכן הוצרכה רבקה אז לבקש שיר של פגעים ולפי שהלך לתקן חטא אד"הר שקלקל בנפש רוח נשמה שבאין מתלת קושרי קשרין אכתריא"ל מטטרו"ן סנדלפו"ן שעל שלשתן א' יעקב מה נורא המקום הזה בגי' אלף רנ"ו שהתקין כל הג' קטרין הנרמזין בג"פ מקום ויעקב ביקש ב' כרובין להוליד מן רחל שהם חנו"ך אליה"ו בגי' סולם (קהלת י) עוף השמים יוליך את הקו"ל לכן נטל ב' אבנים כנגד זה אמר במזמור ה' שומריך נגד שמר ישראל (ישעי' כא) אמר שומר אתא בוקר שומר השער הוא חנו"ך לנער י"י צלך זה אליה"ו הנביא בגימ' צל שיצא משבע בנימין ז"ש על יד ימינך על בנימין שנולד בארץ הנגב כמ"ש רש"י. אל" ינום" שומריך" ס"ת למ"ך שכתב בזוהר שהוא מלאך המות וכן (תהלים צא) על" כפים" ישאונך" ס"ת למ"ך "יושב "בסתר "עליון ר"ת בי"ע כי תיקון יעקב נפש רוח נשמה מג' קטרין אלו לכן בגי' תת"קע ד' ישב בסתר ובפסוק זה שלשתן רמוזין בסת"ר בגי' אכתריא"ל בצ"ל בגי' אליה"ו הנבי"א שהוא דרגי' דסנדלפון שד"י בגי' מטטרון הרי ג' קטרין של ג' עולמות בי"ע נפש רוח נשמה נרמזו בפסוק זה אומר לד' מחסי בשעה שאמר יצחק ואברככה לפני ה' אזדעזע כורסייא ברקיע ונפסק שילך מיכאל עמו ז"ש אומר לד' מחסי זה הי' מחסי שהזכיר יצחק שם של ד' אמר מחסי נגד אברהם כל לשון חסיה מסטרא דאברהם מצדתי מסטרא דיצחק מצודה פרוסה על כל החיים אלהי אבטח בו נגד יעקב והם שורה שניטלה מן שלשה עולמות אלו יפול מצדך אלף ורבבה מימינך לפי שמרכבה עליונה כ"ב אלף כמ"ש ויש כ"ב במקום ההוא למטה האדם מוקף כ"ב רתיכין אלו משמאל אלף ורבבה שהוא חצי המרכבה רק בעיניך תביט רמזה לו על מראה הסלם שאז אמר (שם קכא) אשא עיני אל ההרים אז כשהביט בעיניו הראה לו שלומת רשעים רק בעיניך הביט כשמסתלק הקן של רחמים שהוא החסדים אז ושלומת רשעים תראה כי כל מקום שנתנו חכמים עיניהם או מיתה או עוני כי אתה ה' מחסי כי יש באדם צורת אלף תרין עיינין ואף הוא ה"ו והוא שם של ד' חשבון כ"ו ומסלק הו' למעלה שהוא קו הרחמים אזי שלומת רשעים תראה ז"ש רק בעיניך למעט החוטם ז"ש עליון שמת מעוניך שאז ראה והנה ד' נצב עליו כי מלאכיו יצוה לך שראה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו לא האונה אליך רעה נוקבי' דסמאל ונגע לא יקרב זה סמאל ס"לם "סמאל "לילית "מחלת כי על שניהם הי' מצטער יעקב על שרימה לעשו ב' פעמים בלקיחת ברכה על לילית אשה רעה ועל לקיחת בכורה מן סמאל ולפי שרבקה הוצרכה לבטל כח הלילית התחילה מתחלה ברעה ואחר כך בנגע כי מלאכיו יצוה לך ב' מלאכים מן מרכבה עליונה ירדו מיכאל ואוריאל על כפים ישאונך כדאיתא במדרש לך לך שב' מלאכים הגביהו ידיו של יעקב שהיה כשעוה פן תגוף באבן רגליך (משלי ג) רגליך לא תגוף (ישעיה ח) באבן נגף אבן גדולה אשר על פי הבאר ויעקב א' והאבן הגלות 'על 'שחל 'ופתן ר"ת עש"ו יש לו ד' נשים שסודם אלמ"ן (ירמיה נא) כי לא אלמן ישראל מאלהיו אגרת "לילית "מחלת "נעמה הם ד' קליפות שכתוב בפר' בראשיה שחל פתן כפיר תנין ונרמז בס"ת אל" ההרים" מאין" יבא" עזרי והקב"ה השיב "כי "בי חשק בגי' שם של מ"ב ויצא יעקב מבאר שבע ז' שמהן (הושע יג) שחתך ישראל כי בי בעזרך שם של מ"ב מגין עלינו כמ"ש ד' צ"ב"א"ו"ת" עמנו צירוף בן ארבעים ושתים תיבות כי הוא אלקי יעקב סלה,. כי ידע שמי שם שלישי של מ"ב חציו האחרון שהוא נגד יעקב יומא תליתאי (תהלים ט) ויבטחו בך יודעי שמך כי יקראני ואענהו שא'אל ד' בצרתה לי קראתי ויענני אחלצהו מן הצרה ואכבדהו ליתן לו כבוד כמ"ש (תהלים ג) כבודי ומרים ראשי גם ראה סלם מטטרו"ן (שם סג) כן בקדש" חזיתיך לראות עזך וכבודך. עמו ואנכי בצרה כמ"ש אחר כך הנה אנכי עמך ולפי שעשו בא על גופו חלצני ד' מאדם רע על גוף (שם ו) שובה ד' חלצה נפשי עז"א הצילני מיד אחי מיד עשו ונגד ממון א' מאיש חמסים תנצרני ז"ש אחלצהו מן גוף ואכבדהו בממון נגד חיים אורך ימים אשביעהו ונגד ממון ואראהו בישועתי גם נרמזו בפסוק כי בי חשק ואפלטהו כל הג' דיעות במנין אבנים מי שאמר י"ב אבנים א' כי ב"י חשק על י"ב צירופי הוי"ה שהם חשוקים במרכבה העליונה מי שאמר ג' אבנים שיהיה הוא מדה שלישית המחשקת ומחברת ב' מדות יחד יעקב איש תם יושב אוהלים תרין יחד ז"ש כי בי חשק ע"ד (דברים י) רק באבותיך חשק וכנגד מי שאמר שני אבנים לקח לידע שלא יהיה פסולת בזרעו רק איש תם בלא פסולת ז"ש ואפלטהו ה"ו הן הן ב' אבנים של שם בן ד' שעם ישראל בגלות כמ"ש אחר כך עמו אנכי בצרה ע"ד (משלי ג) בכל דרכיך דע"הו דע ה"ו שהיא השכינה. או על זה הדרך נרמזו שלשתן מ"ד ג' אבנים כי בי חשק ואפלטהו רק באבותיך חשק ד' וכנגד מי שאמר י"ב אבנים שהם כנגד י"ב צירופי הוי"ה שהם כנגד י"ב בנים אמר אשגבהו כי ידע שמי על שמות ההוי"ה י"ב שהם גי' יש"ב בסתר עליון וכנגד ב' אבנים לראות אם לא יהיה פסולת בבניו שהשכינה תהי' תמיד בצלם הן הן ב' אותיות השם וה' אמר יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה וזה רמזה על יציאתו מן הגלות אחלצהו ואכבדהו ולפי שיעקב סילק אח"כ ברכות לבסוף יומיא ברכות שלעולם הבא ז"ש אורך ימים אשביעהו אריכות ימים בעו"הב ובעולם הזה מקוימין הברכות רק ואראהו בישועתי לע"ל (תהלים ג) לה' הישועה אז מקוים על עמך ברכתיך בא אחיך במרמה ויקח ברכתיך ואז יקויימו הברכות (מיכה ה) והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים ויקח מאבני המקום סוד י"ב תיבות של שמע יחודא עילאה וברוך יחודא תתאה לכן לקח י"ב אבנים וישם מראשותיו ראשי אתוון של יחוד ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שתיקון יעקב הוא חנו"ך מטטרון יחודא תתאה בסוד ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה נדרש בזוהר (בראשית ב) על כן יעזב איש את אביו ואת אמו שהוא יהודא עילאה ו' תיבין שמע הוא יחוד אבא ואמא ודבק באשתו יחודא תתאה וישכב במקום ההוא הוא ראשי אתוון של (דברים ו) שמע ישראל ד' אלקינו ד' אחד הוא סוד או"א שהוא סוד שמות ד' אלקינו ד' אד"ני בגי' באר. ז"ש וישכב במקום ההוא שאבני המקום של יחוד שמע הוא בראשי אתוון סודו ישכ"ב בגי' (תהלים צג) ד' מלך גאות לב"ש ולפי שיעקב תיקון יחוד ברוך שם כבוד שהוא רזא דחנוך בן ירד שהוא תופר מנעלים ועל כל תפירה א' ברוך שם כבוד לכן הראה לו הקב"ה אחר כך סוד סלם שהוא מטטרון שמלאכי אלקים עולים ויורדים בו כי ו' תיבין ביחוד עילאה ו' תיבין ביחודא תתאה מלאכי אלקים מיחודא תתאה עולים ואחר כן אמר אכן יש ה' במקום הזה שמלאכים דקב"ה יורדים לתתא כי בא השמש שש"ה מול שש"ה עז"א:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם באור המילות

תוחלת, תקות. הבדלם התבאר (ישעיה נ"א ה', יחזקאל י"ט ה', מיכה ה' ו', ז' ז', תהלות ק"ל ה', איוב ל' כ"ו, לקמן י"א ז'):
שאל רבBookmarkShareCopy