כִּ֤י נֵ֣ר מִ֭צְוָה וְת֣וֹרָה א֑וֹר וְדֶ֥רֶךְ חַ֝יִּ֗ים תּוֹכְח֥וֹת מוּסָֽר׃
דעת זקנים
ויעש בצלאל את הארון. הוא היה ראשון לכל כלי המשכן דכתיב פתח דבריך יאיר שהאור נברא בעולם תחלה ולכך הארון שבו התורה נתונה שנאמר כי נר מצוה ותורה אור נעשה תחלה ואין אתה מוצא שמו של בצלאל על שום כלי מכל כלי המשכן אלא על הארון לפי ששם של בצלאל מורה על שום צל אל וזהו נוטריקון של בצלאל וגם זהו שאמחז"ל שמדעתו היה סדר העשיה אמר לו משה בצל אל היית:
עץ יוסף
ובלא מרחץ. אזלא בלא תורה. כך צריך לומר וכן הוא בכל הדפוסים. ונדרש על הנפל, והכי קאמר המדרש כי בהבל בא הנפל היינו בלא נר ובלא מרחץ. ובחשך ילך אזלא בלא תורה ובלא מעשים טובים. כי התורה והמצות נקרא אור כמו שנאמר (משלי ו, כג) כי נר מצוה ותורה אור:
עץ יוסף
הא אינו מדבר אלא במצות ומעשים טובים ובתורה. רצה לומר בגדיך כינוי למצות ומעשים טובים שהם נקראים מדות כמו (ויקרא ו, ג) מדו בד. כלומר יהיו בגדיך ומדותיך לבנים מבלי כתם וחטא. ושמן מרמז על התורה שמאיר כמו שמן כמה דאת אמר (משלי ו, כג) ותורה אור. ואהא מייתי משל ממש למלך כו' פקחין שבהם קשטו כו' דהיינו לפי הנמשל שקשטו עצמן במדות ומעשים טובים כו' (מהרש"א שבת קנג, א):