פרשנות מצטטת על משלי טו:כז

כאן בצווח מעיקרא - מתחלה כשמסר לו זה את השטר התחיל צווח הלכך לא קנה שאין מזכין לו לאדם בעל כרחו דחוב הוא לו דכתיב (משלי ט״ו:כ״ז) שונא מתנות יחיה וכדאמרינן [באלו טריפות] (חולין ד' מד:) והנותן עצמו לא תחזיר לו שהרי סילק עצמו מהם אלא הפקר הם וכל המחזיק בהן זכה בהן כדאמרינן בכריתות בתחלת פרק המביא אשם תלוי (דף כד.) אמר ריש לקיש הנותן מתנה לחבירו ואמר הלה אי אפשי כל המחזיק בה זכה בה ואסקינן התם כריש לקיש:

ויש לך לדעת כי הדברים האלו אינם אמורים רק כאשר למד להתגדל, או שלמד בשביל שיתנו לו שכר, או שנהנה מן התורה כמעשה דרבי טרפון בנדרים (סב.), כמו שהבאנו לעיל בפרק משה קבל תורה. אבל אם מביאים לו דורון, או שמפרנסין אותו, אין זה בכלל המשתמש בתגא או בכלל קרדום לאכול, דאם כן השכר הגדול שאמרו בפרק חלק (סנהדרין צט.) ובכמה מקומות ל'מהנה תלמיד חכם מנכסיו', באיזה צד יהיה*. אלא דאין זה בכלל 'דאשתמש בתגא' רק כשהוא מחזיר להנות בשביל התורה, כמו מעשה דרבי טרפון (נדרים סב.) שאמר 'אוי לו לטרפון שהרגו ההוא גברא', שהיה כוונתו שידע ההוא גברא שהוא רבי טרפון שיניח אותו, ולכך אמר 'אוי לי שנשתמשתי בכתרה של תורה'. אבל בשביל שהניח אותו השני* שהכיר אותו ההוא גברא, אין סברא כלל, רק בשביל שאמר כך כדי שיניח אותו ההוא גברא. והא דאמרינן במסכת בבא בתרא (ח.) מעשה שפתח רבי אוצרות בשני בצורת, ובא רבי יונתן בן עמרם ואמר לו, רבי, פרנסני. אמר לו קרית או שנית, אמר ליה לא. אמר לו, אם כן במאי אפרנסך. אמר לו, פרנסני ככלב וכעורב, ונתן לו. לאחר זמן אמר רבי, אוי לי שנהנה עם הארץ מנכסי. אמרו לו תלמידיו, שמא יונתן בן עמרם הוא, שאינו רוצה להנות מכבוד התורה, עד כאן. גם זה בשביל שאם אמר 'קריתי ושניתי, לכך יש לך לפרנסני' היה נהנה מן התורה בודאי. אבל אם מהנין אותו או נותנים לו מתנות בשביל כבוד תורתו, אין זה בכלל שנהנה מן התורה, שהרי התלמיד חכם עצמו לא אמר דבר שיפרנסו אותו, ואז היה נהנה מן התורה*. רק שראוי להרחיק בשביל שנאמר (משלי טו, כז) "ושונא מתנות יחיה".

ובליקוטים שבס"ס שפתי צדיקים וז"ל, וכעין זה אתמר בשם הרב איש אלהי וכו' הבעש"ט ז"ל נבג"מ ביאור אמרם ז"ל כל הרוצה ליהנות יהנה כאלישע, ולא אמרו בקיצור כל הרוצה ליהנות יהנה, משום דאמר קרא (משלי ט"ו) ושונא מתנות יחיה, אבל יהנה בבחינת אלישע, שהשונמית עשתה לו מטה כסא ושלחן ומנורה לטובת עצמה, והיא היתה נהנית במה שקיבל ממנה המתנה, עכ"ל הקדוש, ועיין שם עוד מה שהסביר זה שם בס' שפתי צדיקים.