פרשנות מצטטת על נחמיה יג:ג

בקהל ה'. הטעם שלא יחשב כאחד מקהל ה' שיקח בת ישראל וכן עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית והעד הנאמן רות והכתוב שאמר לא תבאו בהם על נשי שבעת הגוים. גם הכתוב בעזרא ויבדילו כל ערב הם (הנזכרים) ושם פירשתיו:

וגם ערב רב, יתכן כי שם ערב הונח בל"הק על משפחות האנשים השוכנים באהלים כל ימיהם ונוסעים עם עדריהם ממדבר אל מדבר לתור להם מקום מרעה, כמו שהיה המנהג בימים ההם, ומצאנו משפחות כאלה נזכרות בין המצרים שנאמר את פרעה מלך מצרים וכו' את כל עמו ואת כל הערב (ירמיה כ"ה), וכן יחזקאל בנבואתו על מצרים אמר כוש ופוט ולוד וכל הערב (יחזקאל ל'), ונקראו כן לפי שיתערבו בגוים ולאומים שונים, ומן המשפחות האלה עלו עם בני ישראל ממצרים והביאו עמם צאן ובקר מקנה כבד מאד כמנהגם, ושקראם הכתוב ערב רב, אפשר שהוא כמו מלה אחת, כי כן מלת והאספסוף (במדבר י"א) מתורגם וערברבין, ומלשון הזה ג"כ ויבדילו כל ערב מישראל (נחמיה י"ג):

וגם ערב רב עלה אתם: אמרו שהם מאנשי מצרים שנתערבו עמהם להתגייר בראותם עוצם הנפלאות אשר עשה ה' בעבורם, ושהם האספסוף הנזכר במקום אחר (במדבר י"א ד'), ול"נ שאם היה שהתעוררו אנשים להתגייר אין טעם שיצאו אתם כי ישראל לא אמרו ללכת לצמיתות אלא לחזור מיד ולא יתכן לאנשים נכרים שיתערבו עמהם בחגם אשר יחגו לאלהיהם אם עד היום ההוא לא ירָאו את ה' ולא דבקו בישראל ולא נימולו, וכטעם וכל ערל לא יאכל בו. והנה מצאנו בנחמיה (י"ג ג') ויבדילו כל ערב מישראל שהכוונה עירוב ע"י חיתון, ע"כ נ"ל כי ערב רב זה היה מעורב עמהם מלפנים והם מצריים שנשאו ישראליות ומצריות שנישאו לישראלים והם הם האספסוף. והנה תרגום האספסוף ערברבין, וכן כאן בס' השמרונים וגם ערברב עלה אתם מלה אחת, ולפי זה תהיה המלה כפולה כמו ירקרק אדמדם פתלתל, והוא ממש כמלת אספסוף, ואמנם אין צורך לזה אחר שמצאנו בנחמיה ויבדלו כל ערב מישראל משמע שאומרים בלה"ק ערב להוראת אספסוף.