פרשנות מצטטת על נחמיה יג:טו

1. בראשונה היו אומ' וכו'. בבלי קכ"ג ב'. ואמרו להלן שם שבימי נחמיה בן חכליה נשנית משנה זו, דכתיב (נחמיה י"ג, ט"ו) בימים ההמה ראיתי ביהודה דורכים גתות בשבת וכו'. ובירושלמי פי"ז ה"א, ט"ז ע"א: בראשונה היו כל הכלים ניטלין בשבת, כיון שנחשדו להיות מחללין ימים טובים ושבתות, הדא היא דכתיב בימים ההמה ראיתי ביהודה דורכים גיתות וכו', ואסרו להן הכל, כיון שנגדרו וכו'. ועיין מ"ש להלן.

בימים ההם. זה אחד מן המקומות שהיו מלאכי השרת מדדין פתקין לפני הקב"ה ^כהר"ל כמו שולחין פתקאות כביכול להקב"ה, כלומר שהיו כמתאוננים רע מרחוק, וכדמפרש. שהיו אומרים לפניו, רבש"ע, ביהמ"ק חרב ורשע זה יושב ועושה מרזיחין ^כובתי מרזח – בתי משתה, וכמש"נ עשה משתה. אמר להם, תנו ימים כנגד ימים, הדא הוא דכתיב (נחמיה י״ג:ט״ו) בימים ההמה ראיתי ביהודה דורכים גיתות בשבת ^כזפסוק זה נחמיה אמרו שהיה בימי ארתחששתא שהוא אחשורוש כמבואר בפסוק הקודם, ור"ל מכיון שעברו ישראל על השביתה בשבת לכן שבתו ונחו אוה"ע בטובה ושלוה. .
(שם)

ובמדרש (אסת"ר א, י-יא), "בימים ההם", זה אחד מן המקומות שהיו מלאכי השרת מדדין פתקין לפני הקב"ה. שהיו אומרים, רבונו של עולם, בית המקדש חרב, ורשע זה עשה מרזיחין. אמר להם, תנו "ימים" כנגד "ימים", הדא הוא דכתיב (נחמיה יג, טו) "בימים ההם ראיתי ביהודה דורכים גתות בשבת". רבי חלבו אמר, הלואי לא היה אותן הימים ההם. אמר רב ביבי, הה לאותן הימים. אמר רבי יצחק, נהי לאותם הימים. "כשבת המלך", אמר רבי יצחק, 'בשבת המלך' אין כתיב כאן, אלא "כשבת", אומות העולם אין להם ישיבה, שאין ישיבתן ישיבה.