פרשנות מצטטת על רות ג:ב

ומחלק לעניים. ירושלמי (שלא) [צ"ל שמא] יראה לעני מדעתו [צ"ל מודעתו] וישליך לפניו. פי' הר"ש כדי שלא ישליך לפני עני הקרוב לו שרואהו הלכך צריך לחלק להם והוא מלשון הלא בועז מודעתנו [רות ג]:

ומודע. קרוב כמו בועז מודעתנו קרובנו (רות ג) כלומר קרבנה אצלך תמיד:

22-23. לעני מדעתו וכו'. וכ"ה בסה"מ לרב חפץ הנ"ל: מדעתו (כ"ה מנוקד בכת"י). ועיין בירושלמי פ"ד סהי"א, י"ח ע"א; חלה פ"א ה"א, נ"ז רע"ג ובאהצו"י שם עמ' 102.¹⁵בכ"י שם צ"ל: "ע"י דרב בר (בי) מודעתון דבנוי דר"ח רובא", כלומר, מפני שרב הוא בן דורם של בני ר' חייא הגדול. והכתיב שלנו כאן הוא כתיב המקרא (רות ג', ב'). אבל בד חסרה המלה "מדעתו" ובכי"ע: קרובו, וכ"ה בראשונים הנ"ל ובתו"כ ובירושלמי (פ"ב ה"ג) ובבבלי, והיא היא (עיין רות רבה לפ"ב, א').

איש חיל. לא בכח ולא במלחמה אלא כאדם שאומר עליו פלוני חשוב וכן הלא בועז מודעתנו איש גבור חיל (רות ג׳:ב׳):

כי ידעתיו. לְשׁוֹן חִבָּה, כְּמוֹ מוֹדָע לְאִישָׁהּ (רות ב'), הֲלֹא בֹעַז מֹדַעְתָּנוּ (שם ג'), וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם (שמות ל"ג). וְאָמְנָם עִקַּר לְשׁוֹן כֻּלָּם אֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן יְדִיעָה, שֶׁהַמְחַבֵּב אֶת הָאָדָם מְקָרְבוֹ אֶצְלוֹ וְיוֹדְעוֹ וּמַכִּירוֹ, וְלָמָּה יְדַעְתִּיו?