פרשנות מצטטת על שמות ה:כב

עַתָּה תִּרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה. מִלַּת ״עַתָּה״ תְּשׁוּבָה נְכוֹנָה לְמֹשֶׁה עַל אֲשֶׁר אָמַר ״לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה״ (שמות ה:כב), כִּי לֹא נִתְרָעֵם מֹשֶׁה עַל מָה שֶׁלֹּא שִׁלַּח פַּרְעֹה אֶת יִשְׂרָאֵל תֵּכֶף וּמִיָּד בְּבוֹאוֹ אֵלָיו, שֶׁהֲרֵי כְּבָר אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁנֵי פְּעָמִים שֶׁלֹּא יִתֵּן אוֹתָם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלוֹךְ, אַךְ שֶׁנִּתְרָעֵם עַל מָה שֶׁהֵרַע לָעָם הַזֶּה יוֹתֵר מִבָּרִאשׁוֹנָה, כִּי לְפָחוֹת אִם שְׁלִיחוּתוֹ לֹא תּוֹעִיל לָהֶם תֵּכֶף, לֹא תַּזִּיק, וַהֲרֵי עֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת כִּי הִזִּיק לָהֶם בִּשְׁלִיחוּתוֹ. וְאָמַר מֹשֶׁה: ״אוּלַי אֲנִי הָיִיתִי סִבָּה לָזֶה לְפִי שֶׁשָּׁלַחְתָּ אֵלָיו אִישׁ כְּבַד פֶּה וּלְשׁוֹן כָּמוֹנִי, עַל כֵּן חָרָה אַפּוֹ שֶׁל פַּרְעֹה בְּיוֹתֵר, כִּי אָמַר: ׳רְאֵה, הַיְהוּדִים מְשַׂחֲקִים בִּי׳, וְאִם כֵּן לָמָּה זֶה שְׁלַחְתָּנִי?״ וְאוּלַי הֵבִין זֶה מִדִּבְרֵי פַּרְעֹה שֶׁאָמַר ״לָמָּה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן תַּפְרִיעוּ אֶת הָעָם״ (שמות ה:ד), כִּי הָיָה לוֹ לוֹמַר ״מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, לָמָּה תַפְרִיעוּ?״ אֶלָּא כָּךְ אָמַר: ״אִלּוּ הָיָה עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּת זֶה לְהַפְרִיעַ אֶת הָעָם מִמַּעֲשָׂיו אֵיזֶה אָדָם הָגוּן וְדַבְּרָן אַחֵר, הֶחֱרַשְׁתִּי. אֲבָל לָמָּה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִשְׁלִיחוּת זֶה, וְהֵם יַפְרִיעוּ הָעָם מִמַּעֲשֵׂיהֶם?״ דָּבָר זֶה חָרָה לוֹ בְּיוֹתֵר, שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ זֶה שָׁלִיחַ נִקְלֶה מֵאִלּוּ הָיָה עוֹשֶׂה זֶה לוֹ הָרָאוּי לִשְׁלִיחוּת.

וְהֵשִׁיב לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״עַתָּה תִרְאֶה״ וְגוֹ׳ (שמות ו, א), כִּי מֵהַיָּדוּעַ שֶׁכָּךְ הִיא הַמִּדָּה, שֶׁבְּכָל יוֹם סָמוּךְ לַעֲלוֹת הַשַּׁחַר הַחֹשֶׁךְ מַחְשִׁיךְ בְּיוֹתֵר מִן חֶשְׁכַת הַלַּיְלָה, וְאַחַר כָּךְ אוֹר הַשַּׁחַר בּוֹקֵעַ וְעוֹלֶה. וְכֵן רֹב הַחוֹלִים סָמוּךְ לְמִיתָתָם הֵם מִתְחַזְּקִים וְיוֹשְׁבִים עַל הַמִּטָּה וּמְבַקְּשִׁים לֶאֱכוֹל, וְאַחַר כָּךְ הַמָּוֶת גּוֹבֵר. וְכֵן בִּימוֹת הַחֹרֶף סָמוּךְ לַעֲלִיַּת הַשֶּׁמֶשׁ הַקֹּר הוֹלֵךְ וְגוֹבֵר, וּלְסוֹף הוּא מְנֻצָּח מִן הַשֶּׁמֶשׁ. וְזֶה דָּבָר טִבְעִי, כִּי כָל דָּבָר טִבְעִי הַמַּרְגִּישׁ שֶׁבָּא כְּנֶגְדּוֹ אֵיזֶה דָּבָר הַפְכִּי לוֹ הָרוֹצֶה לְבַטֵּל מְצִיאוּתוֹ, אָז הוּא מִתְחַזֵּק בְּיוֹתֵר כְּנֶגֶד מִתְנַגְּדוֹ וִימָאֵן לֵעָנוֹת מִפָּנָיו וּפוֹעֵל בְּטִבְעוֹ כָּל אֲשֶׁר יִמְצָא בְּכֹחוֹ לִפְעֹל, וְלַסּוֹף הוּא מְנֻצָּח כִּי גָּבַר עָלָיו הַהֶפֶךְ. כָּךְ הוּא בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁהִזְכַּרְנוּ. כְּמוֹ כֵן מַה שֶּׁהֵרַע פַּרְעֹה לְיִשְׂרָאֵל עַכְשָׁיו יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁעָשָׂה לְשֶׁעָבַר, זֶה מוֹפֵת חוֹתֵךְ שֶׁקָּרַב קִצּוֹ וְשֶׁזְּמַן הַגְּאֻלָּה קְרוֹבָה לְבַטֵּל כָּל פְּעֻלּוֹתָיו שֶׁל פַּרְעֹה, עַל כֵּן הוּא רוֹצֶה לְהִתְחַזֵּק בִּפְעֻלּוֹתָיו. זֶהוּ שֶׁאָמַר ״עַתָּה תִרְאֶה״, בְּמִלַּת ״עַתָּה״ תֵּרֵץ לוֹ עַל מַה שֶּׁשָּׁאַל ״לָמָה הֲרֵעֹתָה״ וְגוֹ׳ (שמות ה, כב), לְפִי שֶׁעַתָּה הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁיִּהְיֶה מֻכְרָח לְשַׁלְּחָם וּלְגָרְשָׁם, עַל כֵּן הוּא רוֹצֶה לְהִתְקוֹמֵם עֲלֵיהֶם בְּיָד חֲזָקָה. וְזֶה מוֹפֵת כִּי ״קָרוֹב יִשְׁעִי לָבוֹא וְצִדְקָתִי לְהִגָּלוֹת״ (ישעיהו נו, א).

וידבר אלהים אל משה. דִּבֵּר אִתּוֹ מִשְׁפָּט, עַל שֶׁהִקְשָׁה לְדַבֵּר וְלוֹמַר "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה":