פרשנות מצטטת על שמות ו:יג

וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָה֮ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן֒ וַיְצַוֵּם֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶל־פַּרְעֹ֖ה מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם לְהוֹצִ֥יא אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (ס)

ברכת אשר

רש"י ד"ה אל משה ואל אהרן, למשה אמר שיאמר לאהרן. ע"כ. וראה למעלה (א, א ד"ה אליו). ודומה שזוהי כוונת תרגום אונקלוס המתרגם: עם משה ולאהרן, אלא שמשום מה אין רש"י מזכירו במפורש. (פ' שמיני תשנ"ה) וראה מש"כ בספר שמות (ו, יג) בשם ר' רפאל בנימין פוזן שי'.
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

ויאמר. ואז אמר ה' למשה ראה נתתיך אלהים לפרעה, הוא מ"ש (בפסוק י"ג) וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום אל ב"י ואל פרעה, ששתף את אהרן עם משה, ולמעלה קצר ולא הזכיר פרטות הדבור הזה והזכירו כאן שאז אמר ה' אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה, ר"ל שפרעה יחזיק אותך כאלו אתה אלהים הפוקד ומצוה, וכמו שהאלהים לא יוציא דבר אל הפועל רק ע"י נביאיו ושלוחיו שה' פוקד ושלוחיו מוציאין את הדבר אל הפועל, כן אהרן אחיך יהיה נביאך, הוא יהיה הנביא שלך שעל ידו תגזור אומר ויקם לך, ומפרש:
שאל רבBookmarkShareCopy

נתינה לגר

אל משה ואל אהרן, עם משה ולאהרן. עמ"ש בעל אוג"ר "ובכל הספרים האחרונים הגיהו לאהרן לרמוז שהי' הדבור למשה שיאמר לאהרן כמדרשם "וכמו שפי' רש"י בפסוק זה "למשה אמר שיאמר לאהרן" אבל לפ"ז קשה למה לא ת' כן בכל הי"ג דברות שנאמרו בתורה למשה ולאהרן שחשב הת"כ בפרק שני? ועוד קשה דלעיל (י' א') שהי' הדבור רק לאהרן לבדו, מדוע ת' "ולאהרן"? ולקמן (במדבר י"ח ח') שינה את דרכו לת' "עם אהרן"? אולם. אחר העיון מצאתי דבר פלא, דהנה בת"כ פ' הנ"ל "אמר ר"י ב"ב י"ג דברות נאמרו בתורה למשה ולאהרן וכנגדן נאמרו בתורה י"ג מיעוטין ללמדך שלא לאהרן נאמרו אלא למשה שיאמר לאהרן" ע"ש, וכ' בעל קרבן אהרן מבוארים המה ונתנו סימנים, מופת, חפניכם, החדש, ויצום אל ב"י, החיה, ארץ אחזתכם, זב, איש על דגלו, נשא, אל תכריתו, עד מתי, הבדלו, פרה, עכ"ל, ולפ"ז ערבבו פה הנאמר בל' דבור עם הנאמרו בל' אמירה, ובאמת הבא למנות את הכתובים יראה שי"ט פעמים נאמר למשה ולאהרן, ג' פעמים לאהרן בלבד, ופעם א' נאמר "ויאמר ה' אל משה ולאהרן" וכמה קושיות הקשה הק"א למה לא מזכיר הדבורים שלאהרן לבדו? לכן נלע"ד שכוונת הת"כ רק על י"ג הדברות, היינו הבאים בתורה בל' "דבור" ולא בל "אמירה" צא וחשוב ותמצא, י"א נאמרו למשה ולאהרן וב' נאמרו לאהרן לבדו, ואלה סימניהן. א' "ויצום" (שמות ו' י"ג) ב' "יין ושכר" (לעיל יו"ד ח') ג' "החיה" (פה) ד' "שאת" (לקמן י"ג א') ה' "ארץ אחזתכם" (לקמן י"ד ל"ד) ו' "זב" (לקמן ט"ו א') ז' "איש על דגלו" (במדבר ב' א') ת' "נשא" (שם ד' א') ט' "אל תכריתו" (שם שם י"ז) י' "עד מתי" (שם י"ד כ"ו) י"א "הבדלו" (שם ט"ז כ') י"ב "הנה נתתי" שנאמר לאהרן לבדו (שם י"ח ח') י"ג "פרה" (שם י"ט א') וזה ברור לענ"ד ומתורצות כל הקושיות שהביא הק"א, ולכן צריך להגיה בתרגום בכל המקומות האלה "מלל לאהרן".
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ויקרא אל משה. לְכָל דִּבְּרוֹת וּלְכָל אֲמִירוֹת וּלְכָל צִוּוּיִים קָדְמָה קְרִיאָה, לְשׁוֹן חִבָּה, לָשׁוֹן שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מִשְׁתַּמְּשִׁין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר וְקָרָא זֶה אֶל זֶה (ישעיהו ו'), אֲבָל לִנְבִיאֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם נִגְלָה עֲלֵיהֶן בִּלְשׁוֹן עֲרָאִי וְטֻמְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם (במדבר כ"ג):
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ויקרא אל משה. הַקּוֹל הוֹלֵךְ וּמַגִּיעַ לְאָזְנָיו וְכָל יִשְֹרָאֵל לֹא שׁוֹמְעִין; יָכוֹל אַף לְהַפְסָקוֹת הָיְתָה קְרִיאָה, תַּ"ל וַיְדַבֵּר — לְדִבּוּר הָיְתָה קְרִיאָה וְלֹא לְהַפְסָקוֹת, וּמֶה הָיוּ הַפְסָקוֹת מְשַׁמְּשׁוֹת? לִתֵּן רֶוַח לְמֹשֶׁה לְהִתְבּוֹנֵן בֵּין פָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה וּבֵין עִנְיָן לְעִנְיָן; קַ"וָ לְהֶדְיוֹט הַלּוֹמֵד מִן הַהֶדְיוֹט:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

אליו. לְמַעֵט אֶת אַהֲרֹן; רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר י"ג דִּבְּרוֹת נֶאֶמְרוּ בַּתּוֹרָה לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וּכְנֶגְדָּן נֶאֶמְרוּ י"ג מִעוּטִין, לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹּא לְאַהֲרֹן נֶאֶמְרוּ אֶלָּא לְמֹשֶׁה שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן, וְאֵלּוּ הֵן י"ג מִעוּטִין: לְדַבֵּר אִתּוֹ, מִדַּבֵּר אֵלָיו, וַיְדַבֵּר אֵלָיו (במדבר ז'), וְנוֹעַדְתִּי לְךָ (שמות כ"ה) — כֻּלָּן בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים. יָכוֹל יִשְׁמְעוּ אֶת קוֹל הַדִּבּוּר תַּ"לֹ קוֹל לוֹ, קוֹל אֵלָיו, מֹשֶׁה שׁוֹמֵעַ וְכָל יִשְֹרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

מאהל מועד. מְלַמֵּד שֶׁהָיָה הַקּוֹל נִפְסָק וְלֹא הָיָה יוֹצֵא חוּץ לָאֹהֶל; יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁהַקּוֹל נָמוּךְ, תַּ"ל אֶת הַקּוֹל, מַהוּ הַקּוֹל? הוּא הַקּוֹל הַמְפֹרָשׁ בִּתְהִלִּים קוֹל ה' בַּכֹּחַ קוֹל ה' בֶּהָדָר קוֹל ה' שֹׁבֵר אֲרָזִים (תהילים כ"ט), אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר מֵאֹהֶל מוֹעֵד? מְלַמֵּד שֶׁהָיָה הַקּוֹל נִפְסָק. כַּיּוֹצֵא בּוֹ וְקוֹל כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים נִשְׁמַע עַד הֶחָצֵר הַחִיצֹנָה (יחזקאל י'), יָכוֹל שֶׁהַקּוֹל נָמוּךְ תַּ"ל כְּקוֹל אֵל שַׁדַּי בְּדַבְּרוֹ, אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר עַד הֶחָצֵר הַחִיצֹנָה? שֶׁכֵּוָּן שֶׁמַּגִּיעַ שָׁם הָיָה נִפְסָק:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

מאהל מועד לאמר. יָכוֹל מִכָּל הַבַּיִת, תַּ"ל מֵעַל הַכַּפֹּרֶת, יָכוֹל מֵעַל הַכַּפֹּרֶת כֻּלָּהּ, תַּ"ל מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים:
שאל רבBookmarkShareCopy