פרשנות מצטטת על שמות י:כו

אילו הרג את בכוריה' ולא נתן לנו את ממונם דיינו כי ממון הרבה היה לנו משלנו. כי המצרי' לא לקחו משלהם כלום שנ' וגם מקננו ילך עמנו. ועוד שהעשירו ממכת הדם כמו שכתבנו למעלה. אבל רצה הוא ית' לתת לנו את ממונם של הבכורות שמתו היינו מה שראוי להם להראותנו שאנו עתידי' לירש את האומות כמו שהאחד יורש את אחיו שמת.

וכל רכב מצרים. וְעִמָּהֶם כָּל שְׁאָר הָרֶכֶב; וּמֵהֵיכָן הָיוּ הַבְּהֵמוֹת הַלָּלוּ? אִם תֹּאמַר מִשֶּׁל מִצְרַיִם, הֲרֵי נֶאֱמַר "וַיָּמָת כֹּל מִקְנֵה מִצְרָיִם" (שמות ט'), וְאִם מִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל, וַהֲלֹא נֶאֱמַר "וְגַם מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ", מִשֶּׁל מִי הָיוּ? מִן הַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה'. מִכָּאן הָיָה רַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּשֵׁר שֶׁבַּמִּצְרִים הֲרֹג, טוֹב שֶׁבַּנְּחָשִׁים רְצֹץ אֶת מֹחוֹ (מכילתא):

להקל על הפרסה וכו'. כלומר, להקל על הבהמה (השווה שמות י', כ"ו), לסייע לה, ולקבל שכר בעד הסיוע, ואפילו במקום שאינו חייב בפריקה (כגון שהיה עליה יותר ממשאה), מ"מ מקיים מצות טעינה, ורשאי לקבל שכר.