פרשנות מצטטת על שמות כה:ח

ויקהל משה את כל עדת בני ישראל יכלול "כל עדת בני ישראל" האנשים והנשים, כי כלם התנדבו במלאכת המשכן. והנה משה אחר שצוה לאהרן והנשיאים וכל בני ישראל האנשים כל אשר דבר ה' אתו בהר סיני אחרי שבור הלוחות (שמות ל״ד:ל״ב), ונתן על פניו המסוה (שם פסוק לג), חזר וצוה והקהילו אליו כל העדה אנשים ונשים. ויתכן שהיה זה ביום מחרת רדתו. ואמר לכולם ענין המשכן אשר נצטוה בו מתחלה קודם שבור הלוחות, כי כיון שנתרצה להם הקב"ה ונתן לו הלוחות שניות וכרת עמו ברית חדשה שילך השם בקרבם, הנה חזרו לקדמותם ולאהבת כלולותם, ובידוע שתהיה שכינתו בתוכם כענין שצוהו תחלה, כמו שאמר (שמות כ״ה:ח׳) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, ולכן צוה אותם משה עתה בכל מה שנצטוה מתחלה:

ויקהל משה את כל עדת בני ישראל. פי' אנשים ונשים כי כולם התנדבו במלאכ' המשכן וזה הי' מחרת יום הכפורים יום שאחר רדתו מן ההר והוא כבר נצטווה במשכן בעליי' ראשונה כדכתיב ועשו לי מקדש אלא שכיון שחטאו בעגל נסתלקה מעליהם השכינה וכיון שמחל להם הקב"ה וחזרה השכינה לשרות ביניהם ציום על המשכן שנצטוה בו כבר:

ויקהל משה, למחרת יוה"כ, כשירד מן ההר, כי אחרי שנתרצה להם הקב"ה, ונתן לו הלחות השניות, וכרת עמו ברית חדשה שילך בקרבם, הנה חזרו לקדמותם ולאהבת כלולותם, ובידוע שתהיה שכינתו ביניהם כענין שצוהו תחלה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (לעיל כ"ה ח'), לכן הקהילם עתה לצותם על מלאכת המשכן: