וְעָשִׂ֛יתָ אֶת־מְעִ֥יל הָאֵפ֖וֹד כְּלִ֥יל תְּכֵֽלֶת׃
עץ יוסף
מנטרים. צריך לומר מתפרנסים (מתנות כהונה). ואות אמת כתב שצריך לומר מנסכין. והנה על ועשית את מעיל האפוד (שמות כח, לא) תרגם ירושלמי ותעביד ית מנטר מעילא, וכתב הערוך ערך מנטר וזה לשונו אם זו מלה ארמית שרשה נטר, שהמעיל שומר גוף האדם, ואולי יונית היא עד כאן לשונו, וא"כ יש לפרש דכוונת המדרש מהיכן היו ישראל שומרים גופם כל ארבעים שנה כו' כלומר במה היה להם להשיב נפשם על דרך שאמר משה (לעיל פ"א סימן מ"ד) כמה מיני אנונות התקנת להם לחיות שבהם כמה מיני רכיכין התקנא למעוברות שבהן כו':
משנת ארץ ישראל
ראשונים נחלקים האם היו למעיל שרוולים (בתי ידיים). לפי הראב"ד היו לו שרוולים ולפי הרמב"ם היה נטול שרוולים751משנה תורה, הלכות כלי המקדש פ"ט ה"ג, והשגות הראב"ד שם. . יוספוס אומר שהמעיל הגיע עד הרגליים והיה קשור באבנט הדומה לאבנט הרגיל, ואל המעיל היו קשורים פעמונים דמויי רימונים, כפי שנאמר במקרא752שמות כח לא-לד; קד', ג 161-159. . כידוע נמצא בירושלים פעמון כזה מתקופת המקרא, וייתכן שהוא מבגדי הכוהן הגדול או מבגדים דומים של מקום פולחן אחר. מיוספוס ניתן להבין שהמעיל הוא ככותונת753דברי הראשונים שצוטטו לעיל, שהמעיל הוא כגלימת הכמרים (הגלחים) או כעביה הערבית, אינם אלא אנלוגיה מאוחרת. , או נכון יותר שהוא סוג משנה של כותנות: "ועל כל זה היה לובש כתונת (כיתונא) עשויה תכלת... ובלשוננו היא נקראת מעיל"754קד', ג 159. . אלא שהכותונת פתוחה לצד, כפי שפירשנו לעיל, ופתח המעיל היה לאורך. הווה אומר, המעיל היה יריעת בד מלבנית שקרוע בה פתח במרכז ואותו משחילים על הראש, "ופתח הצוואר בה לא היה פתוח לרוחב755כמו בכותונת. אלא לאורך מצד החזה ובגב באמצע ואליו הייתה תפורה שפה כדי להסתיר את הכעור שבגזירה. וכן היה פתח לכתונת במקומות שעוברות בה ידים"756קד', ג 161. . אם כן המעיל, שלו הוא קורא כותונת, היה מעין "פונצ'ו" של ימינו, עם שרוולים.
אבן עזרא
כליל. מלה נופלת על יחיד זכר ונקבה ועל רבים, והטעם הכל, כמו כליל תכלת (שמות כ"ח ל"א) כליל תהיה (ויקרא ו' ט"ז):